אוכל טוב, חברים טובים <br>

מכירים את זה ששיר שלא שמעתם שנים, צץ ברדיו פעמיים באותו יום? מקרה דומה קרה לי החודש. אחרי שנים על גבי שנים, כל שנות חיי בעצם, שלא הייתי באשדוד יצא לי להגיע לעיר הקצת דרומית הזאת, פעמיים באותו חודש. הדבר תמוה בעיני, אז אני בטוח שגם בעיניכם. הסיבה הראשונה הייתה מוצדקת - חברים שגרים שם. הסיבה השנייה הייתה טובה - מסעדת 'קמפיו'.

מסתבר שבאשדוד חיה ובועטת לה סצינת מסעדות קטנה. רובה מתרחשת במתחם מסעדות שרק מסיבוב קצר לחיפוש חניה, ספרנו בו חמש מסעדות ברחוב אחד. מבחוץ קשה להבחין מי מהן טובה יותר אך ברגע שנכנסנו פנימה הבנו שקמפיו היא מהמוצלחות. החלל הענק של המסעדה אוכלס על-ידי שולחנות חומים, ספסלים בריפוד עבה וכיסאות לבנים וממעל יורדים גופי תאורה ורמקולים מעוצבים. האווירה שנוצרת מרשימה בהחלט וככל שהתפתח הערב היא הפכה לקלילה יותר ויותר.

כדי שלא נהיה רעבים מדי בזמן ההתרשמות מהמקום, הזמנו לנו כמה טאפאסים ומנה של פטריות על הגריל. עד שאלו הגיעו לכלכנו את השולחן בקריספיות המתפוררת שעטפה לחם חם וטרי שהוגש עם שום אפוי וטפנד זיתים. הטאפאסים באותו ערב היו טחינה ירוקה מצוינת, חציל קלוי, ארטישוק טמפורה חביב ומעין סלט חצילים בעל טעמים הודיים (24 שקל). מנת הפטריות (36 שקל) הייתה מעולה - פטריות יער, שמפיניון ופורטבלו שניצלו על הגריל ולאחר מכן הוקפצו קלות עם שמן זית וטימין. בין הראשונות לעיקריות ניסינו מנת ביניים - דואט של אנטרקוט וכבד אווז (72 שקל). על נתח אנטרקוט, שהיה לצערי קצת יבש אך שופר בעזרת רוטב ציר בקר, נחה כלאחר כבוד פרוסה נכבדה של כבד אווז שטוגנה במדויק והייתה נימוחה וטעימה.

במנות העיקריות המשכנו עם אחת קלילה ואחת רצינית וכבדה. את הקלילה ייצג פילה של דג מוסר בלימון כבוש וארטישוק (96 שקל). מנה נהדרת - הדג היה עשוי היטב, רך ועסיסי וטעמי הלימון החמיאו לו מאוד. המנה הרצינית יותר הייתה ספייריבס (72 שקל). הנתח הזה, למרות הקונוטציות הלא כשרות שיש לו, הוא אחד המתאימים ביותר לבישול כשר וזאת משתי סיבות - האחת היא כמות השומן שנמצאת בו ומעניקה לו טעם ועסיסיות. השנייה היא הבישול הארוך שנעזר בשומן מהסיבה הראשונה, כדי לרכך את הבשר עד שהוא כמעט נופל מהעצם.

לקראת סיום, עם מחשבות על הדרך חזרה למרכז בראשנו, בחרנו להמתיק את סוף הארוחה ואת היציאה לדרך עם קינוח של אטריות קדאיף וגלידת וניל על רוטב טופי וחלבה (29 שקל). האטריות נאפו בצורה מושלמת והיו זהובות ופריכות. גלידת הוניל הייתה טובה ככל שגלידת פרווה יכולה להיות ורוטב הטופי-חלבה המתיק את כל המנה. עם הטעם המתוק בפה, החלטתי שבביקור הבא שלנו באשדוד אשלב בין שני הדברים בשבילם הגעתי לשם החודש - חברים טובים וארוחה טובה.