ראובן מסיקה תבע את בנק הפועלים לישראל בע"מ בבית משפט השלום בנתניה בסכום של 100,000 שקל, לאחר שלדבריו קנה מהבנק דולרים מזויפים ונגרמה לו עוגמת נפש ונזק ממוני. מכתב התביעה עלה שבחודש יוני 2004, כשעשה את דרכו לבולגריה, קנה מסניף בנק הפועלים בנמל התעופה בן-גוריון 6,000 דולר ובמהלך בילוי בקזינו בבולגריה גילה שברשותו ארבעה שטרות מזויפים של 100 דולר. לדבריו, עקב החשש שיתרת השטרות מזויפים, לא עשה בהם שימוש ולווה כסף מחבר. "רכשתי מטבע חוץ לצורך הנסיעה מהנתבעת בלבד ולא היה בכיסי מטבע חוץ אחר מלבד אותם דולרים". התובע ביקש החזר של 400 דולר, בתוספת פיצוי בגין עוגמת נפש, אובדן נוחות ופגיעה בשמו הטוב.
בכתב ההגנה השיב בנק הפועלים שהתובע לא הוכיח שהשטרות מזויפים וכי הללו נרכשו אצלו. "מספריהם של ארבעת השטרות, השייכים לסדרה 27390 לא מופיעים ברשימה הכוללת את כל השטרות שמכרנו במהלך חודש יוני, ומכאן שלא נכללו בין השטרות שנמכרו לתובע". לדברי הבנק, בסניף נתב"ג נמכרים אך ורק שטרות חדשים של 100 דולר המגיעים בחבילות סגורות שמקורן ב"פדרל ריזרב" בארצות הברית. "בסניף נתב"ג לא מתבצע מחזור שטרות ולא מוכרים שטרות שהוחלפו". הבנק הוסיף שהתובע נוהג להחליף כספים אצל חלפנים ולקבל כסף מלקוחות ויתכן שקיבל את השטרות המזויפים מהם. הבנק העביר את השטרות המזויפים למשטרה לאחר שהתובע חתם על טופס מיוחד והדגיש שאין בכך כדי להעיד על זיופם של השטרות. הבנק ביקש לדחות את התביעה בחיוב בהוצאות.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת ד"ר איריס ברון-רבינוביץ, את התביעה בהעדר הוכחה ובנסיבות העניין לא חייבה את התובע בהוצאות. לדבריה, התובע לא הוכיח שקנה את השטרות בסניף הנתבעת בנתב"ג ויתכן, כפי שטוענת הנתבעת, שהללו נרכשו ממקור אחר. "התובע טען בכתב התביעה ובסיכומיו שמדובר במקרה בו מתקיימים תנאי סעיף 41 לפקודת הנזיקין לפיו 'הדבר מדבר בעד עצמו' - אין לקבל טענה זו. תנאי לתחולת הסעיף הנו שמדובר בנכס 'שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו' ובענייננו, המחלוקת הינה האם השטרות נרכשו אצל הנתבע ולכן אין מדובר במקרה שבו התובע יכול להיעזר בסעיף זה לצורך הוכחת מקור השטרות ועליו להוכיח ראשית כי רכש את השטרות האמורים אצל הנתבע". השופטת לא התעלמה מהעובדה שהתובע לא הציג בפניה את השטרות המזויפים, "דבר אשר עשוי היה לסייע לו להוכיח את תביעתו". לטענתה, מחובתו של התובע היה לדאוג לקבלת תשובה מהמשטרה בעניין הזיוף על-מנת להוכיח את תביעתו וזאת הוא לא עשה.
"אין ספק שאירוע בו מייחסים לתובע בארץ זרה שימוש בדולרים מזויפים הינו מקור לאי נעימות וחשש. עם זאת בפועל, התובע העיד שהמשיך להמר באותו ערב בקזינו, לאחר שלווה מאחד משותפיו לנסיעה 500 דולר. באשר להמשך הנסיעה, לא הצביע התובע על קושי ממשי שנגרם לו".
