הגיע הזמן להוסיף גם את הסידן לסוגי הטעמים: מתוק, חמוץ, מלוח, מר וחריף, לאלה שבני האדם מסוגלים לזהות.
חוקרים אמריקנים גילו כי הטעם של הסידן קיים בעכברים. מאחר ועכברים ובני אדם חולקים גנים משותפים רבים, מרמזים הממצאים על כך שאנשים מסוגלים גם הם לטעום סידן. ואם הדבר יתברר כנכון, יהיו לכך מספר השלכות.
אנשים אינם צורכים את כמות הסידן עליה ממליצים התזונאים. אחת הסיבות לכך היא שמזונות עשירים בסידן אינם טעימים לאנשים רבים. שיפור הטעם יוכל לעודד אוכלוסיות הסובלות מחוסר סידן לצרוך כמות רבה יותר של חומר מזין חשוב זה.
- הממצאים פורסמו במסגרת ידיעה מטעם האגודה הכימית האמריקנית.
לדברי החוקרים, על-ידי הבנת הדרך בה הסידן מורגש בפה, אפשר להקל על הצריכה שלו בעזרת הפחתת טעמו הרע, או אפילו על-ידי פיתוח חומרים תרופתיים שישפרו את טעמו.
הם זיהו שני רצפטורים על הלשון של העכברים המעורבים בטעימת הסידן. האחד הוא רצפטור לקליטת סידן הנקרא CaSR, הנמצא בבלוטה של מצד בלוטת התריס, בכליות, במוח ובדרכי הקיבה והמעיים.
עד כה לא ידוע היה כי הרצפטור מצוי על הלשון.
הרצפטור השני הוא T1R3, המשחק תפקיד בטעם המתוק. התגלית כי ל-T1R3 חלק חשוב בטעימת הסידן הייתה מאד בלתי צפויה, כהגדרת החוקרים.
צוות החוקרים צפוי להציג את ממצאי המחקר בכינוס של האגודה הכימית האמריקנית שיתקיים בפילדלפיה.
המקורות התזונתיים העיקריים של הסידן הם חלב ומוצריו. כמו-כן הסידן נמצא בסרדינים, בירקות עם עלים ירוקים כהים, בקטניות ובאגוזים.
