עורך הדין תבע את לקוחו

עו"ד עודד קריב תבע את לקוחו, חיים קאופמן, בבית משפט השלום בתל אביב לאחר שלא קיבל שכר טירחה. לדבריו, בשנת 1997, הגיש בשמו של הנתבע תביעה בסכום של 1,000,000 שקל נגד שלושה נתבעים וזו התנהלה בעצלתיים ונמשכה שנים רבות. עו"ד קריב, "רדף" לטענתו, אחרי הנתבעים וביצע הליכים שונים בתיק והשקיע בו שעות רבות ומרובות. אלא מה? שלא החתים את הנתבע על הסכם שכר טירחה ולא קבע את שיעורו מראש ומכאן נבעה ביניהם המחלוקת. "אני נותן אמון בלקוחות ואיני נוהג להחתים אותם על הסכם שכר טירחה שנקבע בהתאם לעבודה שהושקעה ולאחר שאני 'חש' את התיק". התובע הוסיף שבמשך השנים ביקש מהנתבע, מספר פעמים, שישלם לו "על החשבון" אולם הוא התחמק. "לא נטשתי את לקוחי ולא הזהרתי אותו בכתב במשך כל אותן שנים". חברו של התובע העיד כי התובע הוא עו"ד מזן נדיר ולא שיגרתי.

בכתב ההגנה טען הנתבע שהתנאי להתקשרות עם התובע, היה ששכר הטרחה ישולם באחוזים מהסכום שייפסק ולא ישולם סכום כלשהו על החשבון. "הוסכם על שכר טירחה מקובל, דהיינו, 15% אם לא תוגש תביעה, 17.5% אם תושג פשרה, ו-20% אם ימוצה ההליך עד תומו ויינתן פסק דין". הנתבע ביקש לדחות את התביעה והגיש תביעה שכנגד בה ביקש לקבל כספים שעיכב התובע ושהתקבלו בתיק בו ייצג אותו.

בפסק דין שניתן לפני שבועיים, בהעדר הצדדים, כתבה השופטת ריבה ניב: "המחלוקת המשפטית הינה, האם יש לקבוע לתובע שכר ראוי על מאמציו, ללא קשר לתוצאות, או שיש להסתמך על טענת הנתבע כי יש לקבוע את השכר באחוזים (שכר ראוי לעומת שכר מוסכם). לעניין זה יש לציין שהתובע טוען כי גם אם יקבל בית המשפט את גרסת הנתבע, יש לפסוק לו את שכרו הראוי בגין עבודות נוספות שביצע, ואשר לא נכללו בהסכם המוקדם ככל שהיה כזה".

הצדדים הסכימו שפסק הדין יינתן על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט לאחר שמיעת ראיות והגשת סיכומים בכתב. בסופו של דבר השופטת ניב, חייבה את הנתבע לשלם לתובע 17,000 שקל בתוספת מע"מ. השופטת הוסיפה שעל התובע לנכות מהסכום שפסקה סך של 1,165 שקל שקיבל מאחד הנתבעים בתיק בו ייצג את התובע. "הואיל והמשמעות של פסק דין זה, הינה קבלה חלקית של התביעה ואף זו של הנגדית, אין צו להוצאות".