גברים הסובלים משפיכה מוקדמת יכולים כעת להאשים את הגנים שלהם. מחקר שכלל קרוב ל-200 גברים הולנדים גילה כי לאלו שהגיעו לשיא מוקדם מדי במהלך קיום יחסי המין, הייתה גרסה שונה של גן השולט בהורמון סרוטונין.
גברים עם גרסה גנטית זו סבלו משפיכה מוקדמת מהירה יותר פי שניים מהגברים האחרים בשמחקר.
לדברי החוקרים, מאוניברסיטת אוטרכט, רמות הסרוטונין שולטות במהירות פליטת הזרע.
ממצאי המחקר פורסמו ב"Journal of Sexual Medicine".
לא הכל בראש
בין המתנדבים במחקר היו 89 גברים שסבלו משפיכה מוקדמת, כלומר סבלו מהבעיה מהפעם הראשונה בה קיימו יחסי מין ואילך.
לאורך חודש, בנות זוגן של המתנדבים נתבקשו להשתמש בשעון עצר בבית, כדי למדוד את הזמן שעובר עד לשפיכה, בכל פעם שקיימו יחסי מין. התוצאות הושוו עם 92 גברים ללא הסטוריה של הבעיה.
בקרב גברים שסבלו משיכה מוקדמת, פעילות הסרוטונין הייתה נמוכה יותר בין העצבים בחלק של המוח השולט בפליטות הזרע.
לדברי החוקרים, רמת הפעילות הנמוכה של ההורמון מראה כי האותות העצביים אינם מועברים בדרך הרגילה אצל גברים אלו. עובדה זו סותרות את הדעה - שהייתה נפוצה שנים רבות - כי הצורה העיקרית של שפיכה מוקדמת מקורה בהפרעה פסיכולוגית.
תגובות מהירות
משמעות הממצאים היא גם התקווה שניתן לטפל במצב בעזרת טיפול גנטי.
מומחים שהגיבו למחקר הדגישו כי שפיכה מוקדמת היא ללא ספק אינה הפרעה פסיכולוגית בלבד, אך יכול להיות בה מרכיב פסיכולוגי. המבחן המכריע יהיה לבדוק מה מידת השליטה שיש לגבר על עצמו. אם הבעיה מופיעה רק עם בת הזוג הרי שמדובר בבעיה פסיכולוגית. נכון לעכשיו אין תרופה למצב.
הטיפולים כוללים ייעוץ ושימוש בתרופות נוגדות דיכאון - לא כטיפול בדיכאון אלא להשגת תופעות הלוואי הלא צפויות - אך הרצויות, שיש להן על עיכוב השפיכה.
כשליש מהגברים סובלים משפיכה מוקדמת.
