נדחתה תביעת ילד ערבי שנורה בידי חיילים

מוסא חסן עבדל חלים ריפעה, הגיש לבית משפט השלום בירושלים תביעה נזיקית נגד מדינת ישראל ממנה עלה שבתאריך: 15/2/01, כשהיה בן 11, שיחק עם חבריו בשעות אחר-הצהריים, סמוך לבית הספר בו למד כשלפתע נפגע מירי של כוחות צה"ל.

ריפעה, צירף חוות דעת רפואית בה צוין שנגרם לו שבר בשוק רגל שמאל ורסיס חדר לרגלו הימנית. כמו-כן נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 30 אחוז. לדבריו, סעיף 10 לחוק ההתיישנות גובר על הוראות סעיף 5א' (3) לחוק הנזיקין האזרחיים כך שתקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 5א'(3) לחוק הנזיקין האזרחיים מתחיל להימנות החל ממועד הגעתו לגיל 18 ולאור זאת תביעתו לא התיישנה. כמו-כן שהנזק הרפואי התגבש רק בחודש יולי 2005 ויש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד זה ולא קודם לכן.

בכתב ההגנה טענה המדינה שהתביעה שהוגשה ביום: 14/4/08, התיישנה ויש לדחות אותה על הסף. המדינה הפנתה לסעיף 5 א' לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב - 1952 הקובע כי תקופת ההתיישנות היא שנתיים ומסדיר את הארכתה במקרה של קטין למשך שלוש שנים נוספות. "הוראת המעבר של התיקון לחוק, קבעה כי במקרים שאירעו לפני כניסת החוק לתוקפו - תקופת ההתיישנות תימנה החל מיום: 1/8/02". המדינה הוסיפה שהוראות חוק הנזיקין האזרחיים, המתייחסות לקטינים, גוברות על דין ההתיישנות הכללי, לפיו תקופת ההתיישנות לגבי קטינים מתחיל להימנות מהגיעם לגיל 18. המדינה ביקשה לדחות את התביעה.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר בהעדר הצדדים, דחה השופט ארנון דראל את התביעה על הסף, לאחר שקיבל את עמדת המדינה. לדבריו, חוק הנזיקין האזרחיים תוקן ונקבע בו הסדר התיישנות מיוחד לאור העובדה שהמדינה התקשתה להתגונן מול תביעות הקשורות לפעולות כוחות הביטחון שהוגשו שנים רבות לאחר האירוע ונבצר ממנה לאתר חיילים שהשתתפו בפעילות נקודתית. כמו-כן שמועד התגבשות הנזק שצוין בתעודה הרפואית שהגיש ריפעה, היה שרירותי, חסר בסיס והתייחס למועד בו נערך הצילום. "מצבו של התובע התגבש מיד לאחר התאונה, הנזק היה ידוע, ועלה בבירור מחוות הדעת וצילומים שנערכו באותו יום. אין די בעצם הפנייה המאוחרת לקבלת חוות דעת כדי להביא להארכת תקופת ההתיישנות".