תלמידי ישראל ירדו חמישה שלבים בדירוג בינלאומי במתמטיקה. המבחנים המודדים יעילות וצמיחה בית ספרית נערכו ללמעלה מ-110 אלף תלמידים במהלך שנת הלימודים הקודמת ונועדו לבחון האם בתי הספר עומדים ברמת הדרישות המצופה מהם על-פי תוכניות הלימודים.
במבחן טִימְ"ס לתלמידי כיתות ח' בשנה שעברה דורגה ישראל במקום ה-24, מ-49 מדינות. במדעים דורגה ישראל במקום ה-25. המבחן מתקיים אחת לארבע שנים.
המבחנים המודדים יעילות וצמיחה בית ספרית נערכו ללמעלה מ-110 אלף תלמידים במהלך שנת הלימודים הקודמת ונועדו לבחון האם בתי הספר עומדים ברמת הדרישות המצופה מהם על-פי תוכניות הלימודים.
הציון הממוצע של הנבחנים במתמטיקה בכיתות ה' הוא 59.2 ושל הנבחנים בכיתות ח' - 44.1. ממוצע הציונים באנגלית בכיתות ה' הוא 73.8 ובכיתות ח' - 58.4. במבחני המדע והטכנולוגיה הגיעו תלמידי כיתות ה' לציון ממוצע של 59.2 ותלמידי כיתות ח' לציון 56.5. הציון הממוצע בבחינות בעברית בכיתות ב' הוא 79.7, בכיתות ה' - 78.4 ובכיתות ח' - 67.9.
במסיבת עיתונאים מיוחדת אמרה שרת החינוך, יולי תמיר, כי הנתונים מלמדים על משבר גדול שקורה בשלב המעבר של התלמידים מבית הספר היסודי אל חטיבת הביניים. "המיצ"ב מלמד אותנו כי בבתי הספר היסודיים ישנו תהליך הדרגתי של התקדמות שאנו מקווים כי יימשך. אנו לא מאמינים בקפיצת מדרגה, אלא בתהליך שלוקח זמן. עם זאת, בחטיבות הביניים הציונים מראים על משבר גדול", אמרה.
לדבריה, העובדה שרפורמת אופק חדש טרם הוכנסה לחטיבות הביניים מונעת מן המערכת להשתקם ולהגיע להישגים הרצויים. "אני אומרת מזה זמן רב, חייבים רפורמה בחטיבות הביניים, אחרת לא נוכל להחזיר את המערכת למקום ראוי", אמרה ושיגרה חצי ביקורת לעבר המורים על התנגדותם לרפורמה הכוללת השתלמויות רבות:
"הבעיה הקשה שלנו היא שיפור רמת המורים. ההכשרה המקצועית שלהם היא בראש סדר יומנו. ברפורמת "אופק חדש" מחייבים מורים להגיע להשתלמויות ולכן חובה להכניס חטיבות ביניים לרפורמה", דברי תמיר.
הרב שי פירון, מנכ"ל תנועת "הכל חינוך" לקידום החינוך בישראל, אמר כי תוצאות מבחני המיצ"ב והמבחנים הבינלאומיים מצביעים על מחדל מתמשך של מערכת החינוך בישראל. "לא מדובר בכישלון של שר זה או אחר, כי אם במדיניות כושלת לאורך שנים". פירון אמר כי בתוך בתי הספר נמצאים גם מורים מצטיינים, אך אין די בהם. "מדינת ישראל חייבת להכריז על תוכנית ארוכת טווח, מגובה בתקציב רב-שנתי, מלווה בחקיקה, שבסופה תחזיר את מדינת ישראל למקומה הטבעי במדרג המדינות התרבותיות בעולם".
תנועת הכל חינוך גורסת כי על מדינת ישראל להכריז על תוכנית לאומית, שבאמצעותה יגויסו מיטב הכוחות הצעירים למערכת החינוך. לדבריה, יש להקצות משאבים רבים לצמצום הפערים בין אוכלוסיות מבוססות לאוכלוסיות מוחלשות ולהוביל לשיפור איכות הניהול.
הכל חינוך רואה ברפורמות החינוכיות השונות שהחלו במשרד החינוך התחלה טובה, והביעה תקווה שמדיניות החינוך העתידית של ישראל תאופין ברציפות שלטונית ובהשראת יציבות על המערכת החינוכית.
