היום לפני 235 שנה, ב-16 בדצמבר, 1773 - מסיבת התה של בוסטון.
מסיבת התה של בוסטון הייתה אירוע מחאה בנמל בוסטון ואחד המאורעות העיקריים שהובילו לעצמאות הקולוניות הבריטיות בצפון אמריקה מהבריטים.
במשך שנים רבות נחשבו תושבי אמריקה לאזרחי בריטניה ולכן גם נאלצו לשלם לה מיסים. מלך אנגליה אסר על המתיישבים את ההתפשטות מערבה, מאחר וחשש מפני האינדיאנים, הטיל מיסים ומכסים על מוצרי יבוא, וניסה לאכוף בכוח את גבייתם ולמנוע הברחות.
בשנת 1765 הטיל הפרלמנט הבריטי מס על שלוש-עשרה הקולניות הבריטיות בצפון אמריקה. מאחר ולתושבי הקולוניות לא היה כל ייצוג בפרלמנט, ההחלטה עוררה זעם רב.
אחד ממובילי המחאה, שלוותה בסיסמא "no taxation without representation" (אין מיסוי ללא ייצוג), היה ג'ון הנקוק, שספינתו הוחרמה בידי המכס והוא הואשם בהברחה.
כמחאה אירגן הנקוק חרם על תה שיובא מסין בידי חברת מזרח הודו הבריטית, וחרם זה חיסל למעשה את מכירותיה של החברה בקולוניות. החברה, בעקבות החרם, מצאה את עצמה עם מלאי עצום של תה ללא כל אפשרות למוכרו, מאחר והנקוק ומבריחים דומים לו ייבאו תה מבלי לשלם מכס.
בכדי לפתור את הבעיה שנוצרה, חוקק הפרלמנט הבריטי חוק לפיו חברת מזרח הודו הבריטית פטורה מהמכס על התה, ובכך איפשר לה להתחרות במבריחים.
האנגלים החליטו לשלוח מספר אניות תה לאמריקה, ואז נתקבלה במושבה החלטה שלא להניח להן לעגון. הספינות עגנו לבסוף בנמל בוסטון, כשספינות מלחמה בריטיות מגנות עליהן. אך משהגיעו לנמל במקום חיכתה כבר מרידה מקומית מאורגנת לגמרי, שמנעה את פריקת התה.
ההתארגנות הפכה אלימה יותר עם ההחלטה "לערבב תה במי מלח". ב-16 בדצמבר 1773, כאמור, יום לפני המועד המתוכנן לפריקתו של מטען התה, קבוצת אנשים מחופשים לאינדיאנים מזויינים בגרזנים עלו על האניות ושפכו את תוכנן למים. תוך 8 שעות נפלו למים 342 ארגזים, והאירוע כולו זכה לשם "מסיבת התה של בוסטון". מסיבה זו הייתה הניצוץ שהדליק את מלחמת המושבות האמריקניות למען עצמאותן.
בתגובה לפעולה סגרו האנגלים את הנמל עד שישולמו הכספים עבור תיבות התה שהושלכו לים.
חברת התה הבריטית דורשת את תשלום החוב עד עצם היום הזה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
