"לא זזו" מחדרם במלון בגלל תכשיטים יקרים

זוהר סורוצקי תבע את חברת הנסיעות אשת טורס ארגון שירותי תיירות בע"מ ואת מלון מרינה קלאב אילת - דרלון בע"מ ואת מגדל חברה לביטוח בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בקריית גת בגין עוגמת נפש.

מכתב התביעה עלה שהתובע, אשתו ושני ילדיו נפשו במלון בחדר בעייתי ש"סבל" מנזילה בשירותים שהחמירה והציפה את כולו. למרבה הצער, לא ניתן היה לתקן את התקלה באופן מלא בהעדר חלק חסר ולהעביר את המשפחה לחדר אחר משום שהמלון היה בתפוסה מלאה.

התובע ובני משפחתו נאלצו לסבול את הימצאותם של אנשי תחזוקה וניקיון שרוקנו מפעם לפעם כלים שקלטו מים וייבשו את רצפת האמבטיה. "הגענו למלון עם מלאי עסקי של אשתי, שהיא סוחרת תכשיטים, (בערך של כ-150,000 שקל) ולפיכך לא ניתן היה לעזוב את החדר שכן בכל עת נכנסו ויצאו אנשי תחזוקה מהחדר ואני או אשתי נאלצנו להישאר בחדר". התובע הלין על כך שהפיצוי שהוצע לו היה מגוחך וכלל ארטיקים לילדים או ארוחה נוספת, "במקום לפתור את הבעיה".

בכתב ההגנה טענה חברת הנסיעות ששימשה כמתווכת, ואין לה קשר לטענות שהעלה התובע נגד המלון, ויש לדחות את התביעה נגדה.

המלון השיב שהתובע מייצג תופעה מכוערת של ישראלים חצופים, שתובעים בתי מלון, בגין עניין של מה בכך, במטרה לקבל חופשה חינם ומדובר ב"מכת מדינה". המלון הוסיף שעשה ככל יכולתו לתקן את התקלה ולמזער את הנזק שנגרם לתובע. המלון הדגיש שאין להטיל עליו אחריות לתכשיטים יקרים שהביא עימו התובע.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייב השופט אלון אינפלד את המלון וחברת הביטוח שמבטחת אותו, לשלם לתובע 3,000 שקל בתוספת 300 שקל הוצאות. התביעה נגד חברת הנסיעות נדחתה ונקבע שהתובע ישלם לה 500 שקל הוצאות משפט. "התובע שילם על חופשה, שמהותה מנוחה, מרגוע והנאה מהמתקנים במלון. הנתבעת לא הצליחה לספק את השירות".

השופט הוסיף שההחלטה להביא מלאי עסקי אינה יכולה להיות באחריות המלון. "התובע ואשתו החליטו להימנע מהפקדת התכשיטים בכספת מתאימה והוצאת ביטוח הולם, בסיכון שנטלו, שדבר זה יפגום בהנאתם מהחופשה, הוא סיכון שלהם בלבד".