בית המשפט המחוזי בתל אביב חידש בצהרים (יום א', 19.1.03) את משפטו של מוראן ברגותי ודחה את טענותיו, לפיהם אין לישראל סמכות לשפוט אותו. המשפט התחדש בשעה 13:30.
כמו-כן קבעו השופטים, כי ברגותי אינו שבוי מלחמה, כפי שטען, ואין הוא יכול להינות מחסינות בשל היותו חבר הפרלמנט הפלשתיני.
בתגובה השיב ברגותי לשופטים, כי אין לו עורך דין. הוא הודיע שמעתה לא ישתתף בדיונים משום שזה "לא מעניין אותו". ברגותי שב והכריז על עצמו כעל "מנהיג פוליטי פלשתיני הפועל נגד הכיבוש האכזרי".
כלי התקשורת לא הורשו הפעם לעלות לקומה השישית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בה התקיים הדיון. לנוכח העניין הרב שמעוררות הופעתיו של פעיל התנזים בקרב בתקשורת העולמית, הוקם בקומה החמישית של בית המשפט, חדר תקשורת מיוחד.
בתחומי בית המשפט לא הורשה עריכת ראיונות, אך מכיוון שגם לא ניתן עוד להגביל את הסיקור, הועמדה לרשות המדיה האלקטרונית מערכת מיוחדת לתקשורת וידאו.
בישיבה הקודמת שנערכה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתחילת החודש, החל הדיון בהארכת המעצר עד תום ההליכים המשפטיים.
עורכי דינו של ברגותי הודיעו, כי הם לא יטענו במשפט, מאחר והם אינם מכירים בסמכותו של בית המשפט לדון בעניינו.
קודם לכן קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, כי נתונה בידו הסמכות לשפוט את ראש התנזים לשעבר בשיטחי הגדה המערבית. שכן לדברי השופט צבי גורפינקל, מעצרו והעמדתו לדין של ברגותי נובעים גם מזכותה של ישראל להגנה עצמית.
עורכי דינו של ברגותי - עו"ד ג'וואד בולוס ועו"ד שמאי ליבוביץ', מחו על קביעת בית המשפט, בקובעם כי מדובר ב"החלטות פוליטיות שאינן נסמכות על ראיות".
השופט גורפינקל שלל את טענתו של ברגותי כי על-פי הסכמי אוסלו, אין למדינת ישראל הסמכות לשפוט פלשתינים הפוגעים בישראלים.
לדברי השופט, "מדינת ישראל מחויבת להגנת אזרחיה, ומכוח מחויבות זו, פעלה לניטרול תשתיות הטרור, שברגותי הוא אחד מראשיה וממנהיגיה, והוא מנסה להצדיק את מעשי הרצח והטרור שביצע, בכסות והצדקה של כללי המשפט הבינלאומי. אולם, אין בכללי המשפט הבינלאומי פרוטוקול או אמנה המאפשרים לרצוח אזרחים על-ידי פעולות טרור אכזריות. ההפך הוא הנכון, פגיעה באזרחים היא הפרה בוטה של דיני המלחמה".
לטענת בית המשפט, מתעלמים ברגותי ועורכי דינו מהעובדה שמאז חתימת הסכמי אוסלו, "הצד הפלשתיני מפר את ההסכמים באורח מתמשך, שיטתי ובוטה. בעקבות ההפרות האלה נותקו היחסים בין הצדדים להסכמים, ולא ניתן לקיימם כלשונם. היחסים מתבטאים כיום בטרור וברצח מהצד הפלשתיני ובניסיונות מניעתו מהצד הישראלי. צד המפר בעקביות סעיפיו המהותיים של הסכם לא יכול לדרוש מהצד השני למלא אחר סעיפיו הטכניים של אותו הסכם".
