|
|
חגיגה שקטה בקובה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
קובה חוגגת (יום ה', 1.1.09) 50 שנה למהפכת 1959 שחולל המנהיג פידל קאסטרו ושהפכה את האי הקריבי למדינה קומוניסטית שהחזיקה מעמד למרות התנגדות ארה"ב הסמוכה ולמרות התמוטטות המדינות שנתנו לה חסות בימי המלחמה הקרה.
חגיגות היובל באות בזמן שתקופת פידל קאסטרו, כעת בן 82 וחולה, מגיעה לסוף דרכה, ואי-ודאות מרחפת מעל עתידה של המדינה שבנה והגיע בה להישגים סוציאליים, אך גם ספג ביקורת על הפרות זכויות האדם.
בשל הקשיים הכלכליים הפוקדים את קובה צומצמו החגיגות לציון האירוע. הנשיא ראול קאסטרו, שהחליף בפברואר 2008 רשמית את אחיו פידל, אמור לנאום ביום ה' בערב בעיר סנטיאגו דה קובה שבמזרח האי, מאותה מרפסת שבה נאם ב-1 בינואר 1959 קאסטרו הבכור את נאום הניצחון לאחר שהרודן פולחנסיו בטיסטה נמלט מהמדינה.
פידל קאסטרו, שלא נראה בפומבי מאז עבר ניתוח מעיים לפני שנתיים וחצי, לא יהיה נוכח.
בהודעה קצרה שפורסמה (יום ה', 1.1.09) בעמוד הראשון של ביטאון המפלגה הקומוניסטית גראנמה, שיגר קאסטרו החולה את איחוליו ל"עמנו ההירואי" במלאת 50 שנה למהפכה.
בראיון לטלוויזיה של קובה אמר ביום ד' ראול קאסטרו כי נאומו יכלול מסר מפוכח, שגם לאחר 50 שנה נותרו קשיים רבים ועבודה רבה. "היו הרבה דברים חיוביים, אך בו בזמן יש בעיות חדשות שעלינו להתמודד איתן. לא השגנו שלום, לא השגנו שלווה", אמר.
בנאום בשבוע שעבר בפרלמנט של קובה צייר הנשיא קאסטרו תמונה קודרת על מצב הכלכלה, שספגה מהלומה משלושה הוריקנים שגרמו לה נזקים בסך 10 מיליארד דולר, ומהמשבר הפיננסי העולמי.
כמו בעשרות השנים שעברו, מאשימה הממשלה גם הפעם את האמברגו שמטילה ארה"ב זה 46 שנה על קובה, בכל הקשיים. לדבריה, עלה האמברגו הזה לקובה 92 מיליארד דולר. האמברגו הוא אבן היסוד של מדיניות ארה"ב, שמטרתה להפיל את משטר קאסטרו.
אף שרוב הקובנים משבחים את הישגי ממשלתם בחינוך ובבריאות, רבים מהם מאסו בכל ההאשמות, ומייחלים לשיפור רמת החיים וחירויות האזרח.
במיאמי לא שמחים
בשנים שחלפו מאז התמוטטות הפטרונית של קובה, ברית המועצות, ב-1991, סבלו הקובנים במיוחד, והכלכלה שלהם החלה קורסת. רק באחרונה החלה קובה להתאושש בעזרת בעלת בריתה העשירה בנפט, ונצואלה. ואולם הקובנים זקוקים להרבה יותר מהשכר הממוצע שלהם, 20 דולר לחודש.
כאשר הפיל קאסטרו את בטיסטה רקדו הקובנים ברחובות. אבל ביום ה' היו הרחובות ריקים מהרגיל, משום שרבים מהקובנים ישנו עד מאוחר לאחר מסיבות סילבסטר. דגלי קובה וכרזות המהללות את המהפכה מקשטים את כל הבניינים ועמודי התאורה.
רוב הקובנים תמכו בהפלת משטרו המושחת של בטיסטה הפרו-אמריקני. ואולם בזמן שבקובה הונהג משטר קומוניסטי, החלו בני המעמד הגבוה והבינוני להימלט לפלורידה והקימו שם פזורה הנאמדת ביותר ממיליון בני אדם.
במיאמי, מרכז הגולים הקובנים, שנת ה-50 היא מקור לכאב, ולא לחגיגה. "מבחינתנו, זהו אירוע טרגי", אמר חוסה בסולטו, שעמד שנים בראש ארגון הגולים "אחים להצלה", לכתב רויטרס. "כל מה שהביאה המהפכה הוא הרס לקובה".
