אם תשאלו את דוק ריברס, מאמן בוסטון, הוא לא יאמר זאת אמנם במפורש, אך שלושת ההפסדים שנחלו הסלטיקס בקליפורניה לא ממש מפריעים לו. אחרי הכל, מדובר במהמורה ראשונה שנקרתה בדרכה של האלופה אחרי שניצחה ב-27 מ-29 משחקים. ריברס יעדיף את המציאות בה אפילו שיקגו הגדולה של 1996 לא סיימה את העונה ללא רצף הפסדים, על פני לשמוע בכל יום מחדש שאלות על שיא כזה או אחר אליו מגיעה קבוצתו. אין לו בעיה עם ההפסד ללייקרס כי המאמץ היה שם והמשחק בסטייפלס סנטר היה קרוב ליפול לידיו. הוא בכלל חושב יותר על לברון ג'יימס והקאבס, מפגש שייערך בעוד חמישה ימים.
בבוסטון יודעים מזה עשורים שמה שמשנה הוא מצבך עם הגעת הפלייאוף באמצע חודש אפריל. קווין גארנט, האיש שחרט על דגלו את המונח 'הגנה', איחד את הירוקים למשימת הריפיט - משהו שאפילו הקבוצה של בירד, מקהייל ופאריש משנות ה-80 לא עשתה. משהו שימצב אותו כמשנה לביל ראסל האגדי, ובריפיט זוכים החל מאפריל ועד ליוני וכל עוד אתה אוחז במאזן הטוב בליגה וכזה שיאפשר יתרון ביתיות לכל אורך הדרך, מותר לך להחליק ולמעוד פה ושם. בשורה התחתנה בוסטון היא הקבוצה הכי פחות שבירה מנטלית. בזכות גארנט.
המפגש הלילה מול הניקס במדיסון סקוור גארדן (01:00, ישיר ב-5+ LIVE) הוא התנגשות בין מועדוני פאר שהעומדים בראשם גורסים בפילוסופיה הפוכה. דני איינג' שינה את הסלטיקס בין לילה, כשצירף את גארנט ואלן לפול פירס ויצר טריו כוכבים וותיק ומנוסה שהשלים את גדול הקאמבקים בליגה. בניקס הביאו את מייק ד'אנטוני לקווים ואת דוני וולש לכסא הבוס מתוך ראיה ארוכת טווח ל-2010, בה יפעלו ככל ניו יורקר טיפוסי: ייצאו לשופינג ויחזרו עם המון שקיות. ד'אנטוני אכן הפך את הניקס להתקפה הטובה במזרח ושניה ללייקרס בליגה כולה, אך בניגוד לריברס שלמד מהטעויות שביצע בעברו, הוא עדיין מבצע את אותם משגים: לא מרביץ הגנה ושוב חוזר לטעות הבסיסית ביותר שלו – רוטציה של 7 עד 8 שחקנים במקרה הטוב. הוא מתנהג כמי ששכח שהדלק ברגלי הסאנס שלו נגמר מוקדם בפלייאוף כי לא הגיב בזמן. וכשמדובר בנועלת הבית האטלנטי, האוהדים יגיעו לגארדן כדי לראות כדורסל יפה ומהיר ולקלל את השחקנים – מנהג שלא ישתנה לעולם ובייחוד מהמרפסות אליהן הכרטיסים הזולים ביותר. כי הניקס מזמן ויתרו על העונה הזאת.
הניקס לא ירימו ידיים מול האיכות העדיפה של הסלטיקס, אבל למעט אירוע יוצא דופן קשה להניח שישתיקו בהצלחה את הטראש-טוק הבלתי פוסק של הביג טיקט ו'האמת' מלווה בריקוד הסלוני והסילוני שמראה לנו ראז'ון רונדו העונה. ייתכן מאוד שלאוהדים תהיה זו הזדמנות ראשונה לראות את אדי קארי שחוזר מפציעה ואמש ערך אימון מלא ראשון עם חבריו. הניקס זקוקים למסה של הסנטר, שבעונה שעברה קלע 13.2 נק' עם 4.7 ריב'. טים תומאס, לעומת זאת, בספק למשחק.
"אין לי ממש את מועד החזרה שלו אבל אני רוצה לראות איך הוא עובד", אמר מאמנו, שבקיץ שלל את אפשרות השימוש בשחקן. בניגוד לסטפן מארברי, שגורם הסחות דעת אפילו לעצמו, קארי עבד בשבועות האחרונים כדי להוכיח. בקבוצה בה דייויד לי הנפלא הוא המשקל הסגולי היחיד שמתפקד באיזור הצבע הוא לבדו הוא חיוני ביותר. במיוחד מול קבוצה שמרכז הכובד שלה נשען על נוכחות שחקן פנים כה דומיננטי כגארנט.
איך יגיבו בבוסטון להצקות הניקס? האם רובינסון ורונדו ירוצו כספרינטרים בבייג'ין? האם משחק החדירות של ווילסון צ'נדלר ואל הרינגטון ייחסם בצבע וייאלץ להסתפק בשלשות חסרות תכלית? מעניין יהיה לראות כיצד ד'אנטוני יגיב. "כל קבוצה רוצה לנצח אותנו. כי אנחנו הסלטיקס. אנחנו האלופים. אנחנו הקבוצה שצריך לעבור דרכה", אמר השבוע פירס. או במילים אחרות "אנחנו ההווה". משהו שהניקס לא ממש חושקים בו, למעט משחקים מול יריבות מושבעות. למעט לילות כאלו.
http://www.sport5.co.il/SIP_STORAGE/FILES/6/111276.jpg
