בג"צ: על המשטרה והתמ"ת לבדוק תלונות ז'ורבין

על משטרת ישראל ועל הממונה על הגנת הצרכן במשרד התעשיה והמסחר לעדכן את בית המשפט העליון בתוך 60 יום באשר לגורל תלונתו של עדי ז'ורבין, מנכ"ל אובייקטיבי לשעבר, כנגד "אמון הציבור", חברה לתועלת הציבור בע"מ. כך קבעה (יום ד', 28.01.09) שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור, בעתירה שהגיש יו"ר אובייקטיבי לשעבר אשר הורשע בהונאת צרכנים, עדי ז'ורבין, כנגד מספר משיבים ובראשם: משטרת ישראל, הממונה על הגנת הצרכן במשרד התעשיה והמסחר, וחברת "אמון הציבור" – חברה אשר מנוהלת בידי ישראל זילברמן ובידי גלית אבישי (בג"צ 8476/08).

ז'ורבין עתר לבית המשפט העליון במטרה להעמיד לדין את חברת "אמון הציבור", חברה לתועלת הציבור בע"מ, לדין, בטענה כי היא מתנהלת בדיוק באותו האופן שהוביל להרשעתו בפליליים בגין הטעיית צרכנים, קרי: עריכת מחקרים צרכניים וגביית כספים עבור פרסומם. ז'ורבין טוען כי אחת מן השתיים: או שהתנהלות שכזו מהווה עבירה, ואז יש להעמיד את כל מי שהתנהל כך לדין, או שהתנהלות כזו אינה מהווה עבירה, שאז יש לבטל את הרשעתו ( בג"צ 2654/08).

בתגובה לעתירתו מסרה בסוף מרס 2008 דוברת "אמון הציבור" לחדשות מחלקה ראשונה כי "מדובר בעתירה הזויה של אדם שהורשע בפליליים". עתירה זו נדחתה על הסף בזמנו בשל אי מיצוי הליכים. בהתייחס לטענת האכיפה הסלקטיבית, קבע בזמנו בית המשפט העליון כי על טענה זו להטען בערעור הפלילי על החלטת בית משפט השלום להרשיע את ז'ורבין, ואין מקומה בבג"צ.

עו"ד עינת ברכה, סמנכ"ל וראש המחלקה המשפטית של ארגון 'אמון הציבור', טוענת כי 'אמון הציבור' אינו גובה כספים עבור עצם פרסום תוצאות המחקרים, אלא עבור שירות של 'בקרה צרכנית', כאשר הכסף נגבה לדבריה מראש מן העסקים, וזאת ללא כל קשר לתוצאות הבקרה הצרכנית. לדבריה, פרסום תוצאות המחקרים מנותק סיבתית מהתשלום אשר שילמו העסקים מראש, כאמור, והארגון פועל במתודולוגיות בקרת-צרכנות אשר מקובלות בכל העולם, הכל כפי שניתן לראות באתר האינטרנט של החברה.

בעתירה החדשה שהגיש ז'ורבין קבעה השופטת מרים נאור, וזאת על סמך כתבי בי-דין ובטרם התקיים דיון לגופו של עניין, כי על המשטרה ועל משרד התמ"ת "להגיש הודעת עידכון" באשר לגורל הבדיקה. השופטת נאור חייבה בנוסף את המשיבים 3-1 (המשטרה, הממונה על הגנת הצרכן, התמ"ת) להבהיר האם הטענות בעניין עבירות על חוק התקנים הועברו אף הן ביום 28.10.2008 לטיפול הממונה על הגנת הצרכן או שהן נותרו בטיפול המשטרה – ומה עלה בגורל עניין זה".