תומר שטרית תבע את זרועות ברקן בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 14,000 שקל לאחר שהטלוויזיה שלו נשברה.
מכתב התביעה עלה ששטרית רכש מהנתבעת מתקן זרועות שנועד להחזיק טלוויזיה ואחיו ביצע את ההתקנה. בחלוף שנה נפל המתקן ואיתו הטלוויזיה שהתנפצה לריסים. שטרית ביקש פיצוי שכלל את עלות הטלוויזיה, מתקן חדש והתקנה, וכן תשלום הנזק שנגרם לשידה, לרצפת פרקט ולקיר. עוד ביקש פיצוי בגין עוגמת נפש.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שההתקנה לא בוצעה על-ידי מתקין מורשה, לא נעשתה כראוי ולא תאמה את הוראות ההרכבה והבטיחות. "המתקין לא השתמש בכל אביזרי ההרכבה המקוריים שלנו וכך קרה המקרה המצער". הנתבעת הפנתה לתעודת האחריות בה נכתב: "זרועות ברקן אינה אחראית על ההתקנה. אנא החתם מתקין מורשה על האחריות להתקנה". בתעודה הופיעה רשימת מתקינים מורשים באזורים שונים כולל בירושלים, ושטרית, אמור היה לבחור אחד מהם. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה בהעדר עילה ואחריות.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת אנה שניידר את התביעה ולפנים משורת הדין לא חייבה את שטרית בהוצאות משפט וכל צד ישא בהוצאותיו. "בתעודת האחריות נאמר במפורש שהנתבעת אינה אחראית להתקנה וכי יש לפנות למתקין מורשה. התובע לא עשה זאת אלא ההתקנה בוצעה על-ידי אחיו שאינו מתקין מורשה של הנתבעת. התובע גם לא מצא לנכון להביא את המתקין לעדות על-מנת שניתן יהא להתרשם אם ההתקנה אכן בוצעה לפי כל ההוראות. הלכה ידועה היא שהימנעות בעל דין מהבאת עד לעדות פועלת לרעתו, הואיל וחזקה שהעדות אינה מיטיבה עימו, שאם לא כן לא היה נמנע מלהביאה".