אושרו הקלות במיסים לתורמים לעמותות

משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר הציגו (יום ב', 2.11.09) תוכנית שנועדה לסייע לארגונים החברתיים בעת המשבר הכלכלי. ההחלטה על מתן ההטבות התקבלה על-ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט, ושר האוצר רוני בר-און, בפגישה שקיימו.

כדי לעודד תרומות מגופים גדולים, תועלה תקרת התרומה המקנה זיכוי במס לתורם מ-4 מיליון שקל ל-7.5 מיליון. כמו-כן יעלה רף הפטור ממס משכר מ-85,000 שקל ל-160,000 שקל.

כדי לעודד תרומות מתורמים קטנים, תוקטן הרצפה המזכה במס מ-400 שקל ל-300 שקל בשנה. כך יוכל כמעט כל בית אב ליתן תרומה קטנה, כפי יכולתו. כמו-כן נבחנת האפשרות לפיה יוכלו עובדים בארגונים גדולים, כולל בשירות המדינה, לקבל זיכוי דרך תלוש השכר על תרומותיהם. עידוד ההתנדבות ייעשה גם באמצעות בחינת המס על ההוצאות העודפות שמשלמים הארגונים בהפעלת המתנדבים.

בנוסף, הוחלט כי תוקם ועדה שתפעל להסרת חסמים ביורוקרטיים ולקביעת מנגנוני תיאום, שתורכב מנציגי שלושת המגזרים, ובראשה יעמוד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור.

במסגרת חבילת הסיוע יוקם "מרכז טיפוח יזמות חברתי" לסיוע חירום לארגונים החברתיים בעלות של כ-6 מיליון שקל. משרד ראש הממשלה יממן 50% מעלות הפרויקט.

השולחן העגול של הממשלה, המגזר העסקי והמגזר השלישי, התכנסו הערב בנוכחות ראש הממשלה אהוד אולמרט. את התוכנית הציג בפני הנוכחים המנכ"ל דינור.

אולמרט אמר כי לשולחן העגול ולשילוב בין המגזרים יש חשיבות גדולה, וכי הממשלה ערֵבה למחויבות חברתית עמוקה. "זה מתחיל במגזר ההתנדבותי שעושה זאת תמיד, זה ממשיך בממשלה שממלאת את חובתה וזה בא לידי ביטוי במגזר העסקי, שמבין שלעשות עסקים זה לא רק להסתכל על השורה התחתונה של העסקה, אלא לתת מענה לבעיות אמיתיות הקיימות בחברה", דברי ראש הממשלה.

בחודש יולי קיים משרד ראש הממשלה את המפגש הראשון של השולחן העגול, בליווי "שיתופים" ו"אלכ"א". זאת לאחר שבחודש פברואר 2008 אישרה הממשלה מדיניות סדורה בכל הקשור ליחסי הממשלה, ארגוני החברה האזרחית וחברות עסקיות הפועלות לקידום מטרות ציבוריות.

החלטת הממשלה ומסמך המדיניות גובשו באגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה בתהליך שהחל בשנת 2006. בעקבות התהליך, גובשה מסגרת החלטה, ובה נקבע בין היתר, שהממשלה תקיים שיח מתמשך בין המגזרים במסגרת "שולחנות עגולים".

כשלושים משתתפים משתתפים בשיח, העוסק בעיקר בסוגיות יסוד הנוגעות ליחסים שבין המגזרים, ונועד להכין את התשתית למסגרות שיח נוספות. כשליש מחברי "השולחן העגול" מייצגים את המגזר הציבורי, כשליש מהם מגיעים מטעם המגזר השלישי וכשליש מזוהים עם המגזר העסקי.