אנשים עם הסטוריה משפחתית של מלנומה נמצאים בסיכון כפול לפתח מחלת פרקינסון. כך קובע מחקר חדש.
למרות שהסיבות לקשר אינן ברורות, מחקרים אחרים הראו כי אנשים עם פרקינסון נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מלנומה.
עורכי המחקר, מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הארוורד, כתבו כי "אנשים עם קרוב משפחה שחלה במלנומה, עלולים להיות בסיכון לפרקינסון, משום שהמחקר הראה כי מרכיבים גנטים מסויימים למלנומה קשורים למחלת פרקינסון".
מחקרים קודמים גילו כי חולי פרקינסון שהשתמשו בלבודופה (levodopa), טיפול נפוץ במצב, היו רגישים יותר למלנומה, וההשערה הייתה כי הלבודופה העלתה את הסיכון למחלה.
אך דיווחים מאוחרים יותר גילו כי חולי מלנומה היו בסיכון גבוה לפתח פרקינסון, והמסקנה אליה הגיעו החוקרים הייתה שכפי הנראה התרופה לא היא שאחראית לכך, אלא גורם אחר, מה שהביא לביצוע המחקר הנוכחי.
הממצאים פורסמו אמש (יום ב', 16.2.09) והחוקרים צפויים להציג אותם גם בכינוס השנתי של האקדמיה האמריקנית לנוירולוגיה שיתקיים ב-25 באפריל עד 2 במאי בסיאטל.
לצורך המחקר, צוות החוקרים אסף נתונים של קרוב ל-157,000 גברים ונשים שלא סבלו ממחלת פרקינסון. כל המשתתפים לקחו חלק ב"מחקר מעקב אחר אנשי רפואה" ו"מחקר בריאות אחיות".
החוקרים גילו כי במהלך 14 שנה של מעקב, 616 אנשים פיתחו מחלת פרקינסון. בקרב אנשים אלו, שדיווחו גם על הסטוריה משפחתית של מלנומה, הסיכון לפתח פרקינסון היה כפול.
לאחר שנלקחו בחשבון גורמים אחרים כמו סרטן המעי הגס, סרטן הריאות, הערמונית או השד, כמו גם גיל, עישון או צריכת קפאין, רק הקשר בין מלנומה לבין פרקינסון היה משמעותי.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
