|
בית הדין הארצי לעבודה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בית הדין לעבודה גזר בימים האחרונים על חברת סגא אנטרפרייז לשלם קנס בסך 727,200 שקלים וכן קנס על תנאי למשך שלוש שנים, בסך 727,200 שקלים נוספים.
משרד התמ"ת היה זה שהגיש כתב אישום נגד חברת סגא אנטרפרייז, בטענה שהעסיקה נער ושלושה עובדים בגירים ולא שילמה להם את שכר המינימום במועד הקבוע לתשלום השכר. החברה שילמה לעובדים את השכר בסופו של דבר, באיחור של מספר חודשים, לאחר פתיחה בחקירה.
סגא אנטרפרייז, המפעילה מתחמים של משחקים אלקטרוניים, לא שילמה את שכר המינימום של ארבעת עובדיה במועד וטענה במסגרת ההליכים כי העובדים קיבלו את שכר המינימום במועד מאוחר יותר ולכן חוק שכר מינימום כלל אינו חל, אלא מדובר רק בהלנת שכר, שלפי חוק הגנת השכר איננה עבירה פלילית.
יצויין, כי במסגרת הדיונים בתיק ניתנה החלטה עקרונית לפיה על המעסיק לשלם את שכר המינימום במועד הרגיל לתשלום שכר, שהוא המועד הקבוע לפי חוק הגנת השכר. במסגרת פסק הדין בתיק, נקבע כי הראיות שהוצגו לבית הדין מוכיחות כי אכן התבצעה עבירה לפי חוק שכר מינימום, וכי התכלית החשובה העומדת ביסוד חוק שכר מינימום מצדיקה פרשנות רחבה מן המשמעות המילולית, וכי מועד תשלום השכר הוא חלק אינהרנטי של החובה לשלם שכר מינימום.
עוד נקבע בפסק הדין כי השיטה של הנאשמת, ששילמה את שכר העובדים לשיעורין - פסולה ולא ניתן להכשירה, וכי נסיבותיה הכלכליות של הנאשמת אינן מבטלות את החובה הקבועה בחוק לשלם את שכר העובדים אשר לא יפחת משכר המינימום וישולם במועד.
משרד התמ"ת טען, באמצעות עו"ד גלי לוי, כי לאור התנהלות הנאשמת וניצול העובדים הצעירים, על בית הדין להטיל על הנאשמת קנס משמעותי שיעקור את התופעה מן השורש ויעביר באמצעותו מסר מרתיע לציבור המעסיקים.
השופטת התייחסה להחלטת הנאשמת להמשיך בהעסקת העובדים ובפעילות החברה וטענה כי היה על הנאשמת לשקול את כל השיקולים קודם להעסקת העובדים ולא להטיל על כתפיהם את מצוקותיה הכלכליות של החברה. נקבע כי תשלום השכר בסכומים קטנים הינו "בבחינת העמדת העובדים כמקבצי נדבות".