|
המדרגות היו תקינות [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
אסתר ביטון תבעה את חברת ירון אירועים בע"מ ואת לב תמר בבית המשפט לתביעות קטנות באשדוד בסכום של 17,500 שקל לאחר שהחליקה במדרגות שהובילו לאולם השמחות "גולדן קראון" בעיר ונפצעה.
מכתב התביעה עלה שביום 26.10.06 בשעה 14:30 ביטון הגיעה למסיבת ברית מילה באולם שבמרתף, ושהגישה אליו נעשית באמצעות מדרגות. "כשירדתי עם חברותיי במדרגות לכיוון האולם, החלקתי, התגלגלתי ונעצרתי רק כשפגעתי בכד גדול. כתוצאה מהנפילה נגרמו לי חבלות ושטפי דם בראש, ברגל ימין, בירכיים, בכתף, בכף יד שמאל, סבלתי כאבים בראש, בעמוד השדרה ובצוואר, ונדרשתי לטיפולי פיזיותרפיה". ביטון ציינה שאינה זוכרת כיצד נפלה ולאחר הנפילה מלצרים הושיבו אותה על כיסא והביאו לה קרח להניח על ראשה. "סבלתי מסחרחורת ולא יכולתי לאכול, אך נאלצתי להמתין לחברותיי על-מנת לחזור הביתה".
ביטון ביקשה פיצוי בגין עוגמת נפש, הוצאות, נסיעות, וכאב וסבל.
הנתבעים הכחישו בכתב ההגנה את האירוע וכל אחריות למקרה. "במקום יש מעקה ותאורה והמדרגות בנויות לפי התקן. אם התובעת נפלה, ייתכן שהדבר אירע בשל רשלנותה או שחשה לא בטוב בעת שירדה במדרגות". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה בהעדר עילה ו/או רשלנות.
השופטת גילת שלו הביעה צער על הנזק שנגרם לביטון ודחתה את התביעה ללא צו להוצאות. "ייאמר, כי התובעת עשתה רושם מהימן ואני נותנת אמון מלא בגרסתה, לפיה נפלה במדרגות המובילות למקום האירוע במועד הנטען ונחבלה כתוצאה מכך. עדותה של התובעת בהקשר זה נתמכה בעדותן של שתי חברותיה, בתלונה בפני רופאת המשפחה 3 ימים לאחר האירוע, ובתמונות ובתיעוד הרפואי שהוגשו שהעידו על החבלות הקשות שנגרמו לתובעת כתוצאה מהנפילה במדרגות. לפיכך, אני קובעת כי חבלותיה של התובעת נגרמו שעה שירדה במדרגות המצויות במתחם המוחזק על-ידי הנתבעות". אף על-פי כן, המשיכה השופטת, "אין די בקביעה שהתובעת נפלה ונחבלה בגופה במקרקעי הנתבעות, כדי להטיל על הנתבעות אחריות לנזקיה של התובעת, ועל התובעת להראות כי קמה עילת תביעה נגד הנתבעות".
לדברי השופטת, ביטון לא הוכיחה עילת רשלנות: "לא הוכיחה כל ליקוי או פגם במדרגות היורדות לאולם המצוי במרתף, ואף לא טענה לקיומם של פגם או ליקוי כאלו. עיון בתמונות שהוגשו לתיק בית המשפט מעלה, כי לצד המדרגות יש מעקה בטיחות וניכר כי גרם המדרגות היה במצב תחזוקתי תקין וראוי וכי אין בו כל דופי".
עוד נפסק שביטון לא הוכיחה הפרתה של חובה חקוקה, המתייחסת להתקנת מעלית: "הטענה בדבר העדרה של מעלית, הועלתה בדיעבד, לאחר הנפילה, ולא הוכח לי כי התובעת (אישה בריאה בדרך כלל) הייתה משתמשת במעלית במקום במדרגות, גם אם במקום הייתה מצויה מעלית, כך שלא ברור האם הנזק שנגרם לתובעת, נגרם בגלל העדר מעלית בבניין. התובעת לא הוכיחה שהחיקוק נועד לטובת אנשים כמותה, ושהנזק שנגרם הוא מסוג הנזק אליו התכוון החיקוק. ברור מהסעיפים הנ"ל, כי הם חוקקו בקשר עם חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, שמטרתו בהקשר זה היא זכות היסוד לנגישות לכל אדם ולכל מקום. הסעיפים הנ"ל לא נועדו למנוע נפילה במדרגות, או נזק לגוף, אלא נועדו להבטיח כי אנשים עם מוגבלות לא יהיה מנועים בגישה לכל מקום ובפרט למקומות ציבוריים".