בשורה לבעלי כלבים שכלבם נשך ונאלצו להעבירו להסגר: הסגר עשרת הימים, הקבוע בחוק, ייחשב בקרוב החל מיום הנשיכה ולא כפי שהיה נהוג עד כה - עשרה ימים מיום ההסגרה, כך קובע תיקון לחוק הכלבת אותו הביא היום שר החקלאות, שלום שמחון, ואושר בוועדת שרים לחקיקה.
בעליו של בעל חיים שנשך אדם חייב בתוך 24 שעות מרגע שנודע לו על כך, להודיע על כך לרופא ממשלתי או רופא וטרינר ממשלתי ולהביאו להסגר. הענישה הקבועה כיום בפקודת הכלבת אינה מספקת את הצורך בהרתעה אפקטיבית. בתיקון לחוק יקבע שהעונש על אי הסגרת כלב יהיה שנה מאסר, במקום שישה חודשים. בנוסף, יוטל לקבוע קנס מצטבר - קנס נוסף לכל יום בו נמשכת העבירה.
מחלה חשוכת מרפא
מחלת הכלבת היא מחלה חשוכת מרפא העלולה לפגוע בבעלי החיים ובבני אדם. האמצעי היחיד למניעת המחלה באדם שנדבק בה הוא חיסונו מוקדם ככל האפשר לאחר החשיפה לנגיף. חשיפה לכלבים נגועים במחלה היא הסיבה העיקרית לתמותת בני אדם מהמחלה ברחבי העולם. בישראל, מאז שנת 2003, לא אובחנה המחלה בבני אדם אולם היא מאובחנת בבעלי חיים.
דרך ההתמודדות העיקרית עם החשש להדבקה במחלה היא הסגרת בעל החיים הנושך לצורך תצפית למשך עשרה ימים מיום הנשיכה. במקרים בהם בעל חיים הנושך אינו מוסגר לצורך תצפית, מביאים למתן חיסונים מיותרים הכרוכים בסבל למטופל ולבני משפחתו.
בדברי ההסבר, ציין שר החקלאות כי כאשר הכלב מועבר להסגר במועד מאוחר ליום הנשיכה, אין היגיון מקצועי לבודד אותו למשך 10 ימים, ונגרם לו סבל מעצם ההחזקה בהסגר, שלא לצורך. לכן, יובהר שעשרת ימי ההסגר נדרשים מיום הנשיכה בלבד.
בכל שנה מתים ממחלת הכלבת כ 55,000 אנשים ברחבי העולם, בעיקר כתוצאה מחשיפה לכלבים נגועים. בישראל, בשנים 1971-1948, מתו 27 בני אדם ממחלת הכלבת. הודות לפעולות מניעה מוגברות, עד שנת 1996 חלפו 25 שנים ללא אבחון מחלת הכלבת באדם. בין דצמבר 1996 לדצמבר 1997 מתו בישראל ממחלת הכלבת שלושה בני אדם ובשנת 2003 נפטרה מכלבת אישה שננשכה על-ידי חתול באזור ירוחם. מאז אובחנה המחלה בבעלי חיים בלבד: בשנת 2006 אובחנו 9 מקרים, בשנת 2007 - 15 מקרים, בשנת 2008 - 12 מקרים ובשנת 2009 (עד חודש פברואר), אובחנו 6 מקרים בבעלי חיים.
