"אנו בתהליך הערכה מחדש של כל עבודת המאסדר"

יו"ר הרשות לשירותים פיננסיים הבריטית, לורד אדייר טרנר, אמר במהלך הכינוס כי המשבר הכניס לשוק סדרה שלמה של הנחות אינטלקטואליות, שעתה יש לבחון מחדש. "המשבר הגיע אחרי תקופה ארוכה של צמיחה ויציבות ברוב מדינות העולם, ולכן מאז 1998 זה בעצם המשבר הראשון בשווקים המתעוררים", אמר. "צריך ללמוד את המסקנות, כך שבעוד עשור לא נצטרך להתמודד עם עוד משבר. אנו לא רוצים להימצא בשנת 2018 עם משבר דומה או חמור מהנוכחי".

לדבריו, המשבר הוחרף על-רקע החדשנות הפיננסית, שבאה על-רקע ההנחה שאפשר יהיה להנדס את השווקים בצורה מדויקת יותר ולספק למשקיעים תוצאה סופית טובה יותר של תשואות, מאשר הכלים שסיפקו תוצאה פחות טובה קודם. "תופעה זו יצרה גידול במינוף בצורות שונות, לרבות בסעיפים החוץ מאזניים, וגם תזוזה במועדי הפירעון של מכשירים שונים. שכנענו את עצמנו שהמכשירים נזילים, ולא תמיד זה היה המצב", אמר.

בראייה של עשרות שנים קדימה, הוסיף טרנר, נראה שחלק מהמערכות הפיננסיות בעולם בעצם גדלו להיקפים שהיו הרבה מעבר ליכולת הקיבולת החברתית של המשתמשים בהם. בבסיס, הבעיה נוצרה בסקטור הבנקאות ובענפים הקשורים לסקטור הבנקאות. שאר הסקטורים נפגעו, אך לא באותה מידה. המשבר מזכיר לנו כמה חשוב תפקידם של הבנקים במערכת הכלכלית, וכמה חשוב שיישמר האמון בשווקים. "אי-אפשר להעלים את התנודתיות מהשווקים", קבע, "אבל יש צורך במערכות שמסוגלות לספוג זעזועים בסקטור הבנקאות. יותר הלימות הון, יותר הון שיבלום זעזועים בלתי צפויים במערכת".

יותר הון איכותי ונזילות מוגברת

טרנר מנה כמה המלצות ביחס לאסדרה הרצויה על המערכת הבנקאית: יותר הון איכותי במערכת, שעולה ככל שגדל הסיכון; הגבלת יחסי המינוף; גיבוש כלים לבלימת זעזועים במערכת; התמקדות חוזרת ונשנית בסוגיות הנזילות, בעיקר בהמלצות באזל 2 הנוגעות ליחסי הלימות ההון וכלים לניתוח מאקרו כלכלי להגדלת היציבות במערכת הבנקאית, דהיינו שימוש בכלים אסדראיים, כולל הריבית, במטרה לשלוט בהתנהלות השוק. "צריך לשלוט גם בתמריצים שהשוק מעניק לשחקנים שלו, כדי שלא נגלה מאוחר מדי שהם תרמו למשבר שהתגלה מאוחר מדי", ציין.

טרנר צפה ששוק האיגוח והנגזרים הפיננסיים ימשיכו לשחק תפקיד מהותי בשווקים, אך לטענתו יש לשפר באופן בסיסי את תשתיותיהם. הוא קרא לפיקוח הדוק יותר על תגמול הבכירים וציין כי תפקידם המרכזי של המנהלים הוא לספק ערך מוסף למשקיעים בהם ולבעלי המניות שלהם. "בלי קשר להמלצות שיילקחו בעתיד, אסור לתת למוסדות פיננסיים חירות בלתי מוגבלת", סיכם.

פרופ' ג'ון קופי, מומחה לממשל תאגידי מאוניברסיטת קולומביה, התמקד בשאלת מבנה הפיקוח. הוא פירט שלושה מודלים של פיקוח רגולטורי - פיקוח מאוחד, פיקוח דו-ראשי ופיקוח מבוזר - ועמד על היתרונות והחסרונות שבכל אחד מהם. קופי אמר כי שלושת המוקדים בהם ייתכנו קונפליקטים עתידיים בין המאסדרים השונים יהיו בתחומי הפיקוח על הסיכונים המערכתיים, המכירות בחסר והעסקות המתקיימות מעבר לדלפק. על מודל הפיקוח הדו-ראשי אמר כי יתרון מרכזי בו הוא שכאשר מתגלעים חילוקי דעות בין המפקח על הבנקים לבין מאסדר ניירות הערך, המודל מחצין את הוויכוח ומדרבן את המערכת הפוליטית להכריע בין הצדדים.