ילדים מהווים שני שלישים מבין נפגעי האופניים; שיעור ההיפגעות הגבוה ביותר בקרב רוכבי האופניים מצוי בקרב רוכבי הכביש (לעומת רוכבי פארקים ורוכבי שטח) עם חומרת פציעה קשה; הפגיעות החמורות ביותר הן פציעות ראש, וחשוב ביותר: חוק חבישת קסדה מפחית את שיעור פגיעות הראש באוכלוסיה שבה יושם החוק.

אלו הממצאים המרכזיים של דוח מחקר על "איפיון דפוסי רכיבה, היפגעות ומיגון רוכבי אופניים", שערכה עמותת אור ירוק. הדוח נערך עבור העמותה על-ידי ד"ר קובי פלג, מנהל מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות בבית החולים תל השומר. המחקר מבוסס על איסוף נתונים של רישום הטראומה הלאומי בישראל (תשעה בתי חולים), תצפית בקרב רוכבי אופניים וסקר שאלונים שבוצע על-ידי העמותה בקרב רוכבי אופניים בני יותר מ-18 שנה.

מנכ"ל אור ירוק, שמואל אבואב: "עמותת אור ירוק רואה בחומרה רבה את הכוונה לבטל את החובה לחבישת קסדות בנסיעה על אופניים. 80% מנפגעי תאונות אופניים ניצלו מפגיעות ראש בזכות הקסדה שהייתה לראשם ועל כן החלטה זו תביא לכך שממשלת ישראל והאחראי לנושא התחבורה יכשלו וימעלו בתפקידם, לעמוד ביעד אותו קבעו הם בעצמם, על רף עליון של 375 הרוגים בשנה הנוכחית".

עוד אמר אבואב: "אנו רואים עלייה חדה במספר רוכבי האופניים שנהרגו בשנת 2009 בהשוואה לתקופה המקבילה. הפופולריות הגוברת של השימוש באופניים בישראל - ומצד שני, הביטוי המיידי לכך בקפיצה במספר הרוכבים שנהרגו בשנה שעברה מובילים אותנו למסקנה בלתי נמנעת אחת, שהיא המסקנה המרכזית העולה מן הדוח: מדינת ישראל חייבת לבנות תוכניות התערבות ממוקדות לקבוצות רכיבה שונות, על-מנת להפחית את שיעורי ההיפגעויות".

מוותרים על הקסדות

ברמה האישית, מדגיש אבואב, "הדוח מוכיח חד-משמעית את טיעונה של אור ירוק, כי יש לחייב כל רוכב לחבוש קסדת מגן: פגיעות ראש הן הקטלניות שבפגיעות עבור רוכבי האופניים, הקסדות מפחיתות את חומרת הפגיעה - ומצילות חיים. שיידע כל מי שמבקש 'להקל' על הרוכבים לשחרר אותם מחבישת קסדה - כי הוא פשוט מסכן את חייהם".

בסקר נוסף, שערכה עמותת אור ירוק באמצעות חברת גיאוקרטוגרפיה בחודש דצמבר 2008 עלה, שכרבע מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל רוכבים על אופניים בתדירות כלשהי. כלומר, קרוב למיליון איש עושים שימוש באופניים להנאה, לספורט, ככלי תחבורה ועוד. במקביל, נהרגו בשנת 2008 12 רוכבי אופניים - פי שניים ממספר הרוכבים שנהרגו בשנת 2007.

נתון מדאיג שהעלה הסקר - קיים פער גדול בין המודעות לחוק המחייב חבישת קסדה, כ-74%, והתמיכה בחוק זה, כ-70% (כאשר גם רוב המתנגדים תומכים בחבישת קסדה אך לא באמצעות חקיקה) לבין החבישה בפועל: רק כ-40% מרוכבי האופניים מקפידים לחבוש קסדה תמיד או לעיתים קרובות.

אחת המסקנות החשובות של הדוח שערך ד"ר פלג היא, כאמור, שיעורם של ילדים בין הנפגעים: בין 2001 ל-2005, מתוך כלל הנפגעים שאושפזו עקב תאונות אופניים, 66% היו ילדים בגילאי 3 עד 17, לעומת 33% מבוגרים בני 18 ויותר. כלומר, ילדים מהווים שני שלישים מנפגעי רכיבה על אופניים.

מסקנה נוספת: מרבית ההיפגעויות הקשות הן תוצאה של תאונה שבה היה מעורב רכב מנועי. אשר לסוג הפגיעה - אחוזים גבוהים של רוכבי הכביש, בהשוואה לרוכבי שטח ופארקים, דיווחו על פגיעות ראש (21%). לעומת זאת, מספר נמוך של רוכבים בכל קבוצות הרכיבה דיווחו על אישפוז ותהליך שיקום עקב הפציעה.

ספורט פופולרי

בארבע השנים שחלפו עבר ענף הרכיבה על אופניים תהליך צמיחה גדול. זה הפך לתחביב בילוי פופולרי, כאשר הרוכבים נחלקים לרוכבי כביש (רחובות הערים), רכיבת שטח ורכיבת ספורט, טיול ותחרויות. בישראל מדווחים הלמ"ס והמשטרה על ירידה בתמותה כתוצאה מרכיבה על אופניים, אולם יש עלייה בהיפגעות כתוצאה מסוגי התאונות - התנגשות עם רכב מנועי, רכיבה בשעות הערב, רכיבת אקסטרים (שטח ותחרויות וביצוע פעלולים). חלק מההיפגעויות נובעות מטעויות הרוכב, הבאות לידי ביטוי באיבוד שליטה, רכיבה במהירות גבוהה, ביצוע פעלולים, חוסר ניסיון ואי-חבישת קסדה - אלה גורמי הסיכון העיקריים.

אשר לסוג הפגיעות הגופניות, מצביע הדוח על פגיעות שטחיות ופגיעת טראומה בשרירים ובעצמות כפגיעות הנפוצות ביותר, בעוד שהפגיעות החמורות ביותר הן פגיעות ראש. שכיחות הפגיעות: ראש, פנים וצוואר 55%, מרפקים 50%, בטן 34%, חזה 8%, עמוד השדרה וכוויות עור 3%.

הדוח מרחיב את הדיבור על חוק הקסדה, וקובע כי מחקרים מראים שחוקים בנושא חיוב חבישת קסדה בזמן רכיבה על אופניים הם יעילים בכך שהעלו את השימוש בקסדה. אפקט ההשפעה הגבוה ביותר נמדד כאשר חוקי הקסדה הוחלו על כל שכבות הגיל באוכלוסיה. נמצא כי החוק מפחית את שיעור פגיעות הראש באוכלוסיה שבה יושם החוק.