היום לפני 910 שנה, ב-12 באוגוסט 1096, החל מסע הצלב הראשון לארץ ישראל.
מטרתם של הצלבנים הייתה לכבוש את ארץ ישראל, וזאת עשו כשהם טובחים באוכלוסיה היהודית והמוסלמית שבה. במסגרת מסע הצלב הראשון, שנמשך שלוש שנים, הוקמה ממלכת ירושלים הצלבנית בארץ ישראל.
באותן שנים, הייתה ארץ ישראל תחת שלטון מוסלמי שנמשך כארבע מאות שנה. הכוחות המוסלמים היו מפולגים בינם לבין עצמם ובדומה להם, גם המערב הנוצרי היה מחולק למספר מדינות בלי מנהיגות מרכזית.
ההבדל העיקרי היה הנהגה דתית מרכזית אחת לנוצרים.
בנובמבר 1095, נשא האפיפיור אורבנוס השני נאום בו הוא קורא למסע צלב לארץ הקודש שמטרתו שחרור הקבר הקדוש מידי הכופרים.
בעקבות הנאום של אורבנוס השני התחילה תנועה המונית מזרחה. כאשר הצלבנים נתקלו בקהילות יהודיות, הם בזזו אותן ופגעו ביושביהן. הפוגרומים האלו ידועים כמאורעות תתנ"ו.
קונסטנטינופול (איסטנבול של היום), היושבת על מיצר הבוספורוס, מהווה נקודת מעבר הכרחית לכיוון ארץ ישראל, ולכן הגיעו לשם הצלבנים בדרכם מזרחה ולאחר מכן המשיכו לכיוון ירושלים.
בדרכם לירושלים כבשו הצלבנים את יפו.
במהלך כיבוש ירושלים ביצעו הצלבנים טבח אכזרי בתושבים היהודים והמוסלמים. בית הכנסת היהודי הראשי הועלה באש וכל אלפיים היהודים הנמצאים בו נשרפו למוות, ומוסלמים רבים נהרגו במסגד אל-אקצה.
מבחינתם של הצלבנים היה מסע הצלב הראשון המוצלח שבהם. הצלבנים הצליחו לכבוש מהמוסלמים שטחי אדמה גדולים, ובראשם, כמובן, ממלכת ירושלים.
