מחקר ראשון מסוגו מגלה כי בני או בנות זוג של אנשים עם דימנציה נמצאים בסיכון משמעותי לפתח דימנציה בעצמם. חוקרים עקבו אחר יותר מ-1,200 זוגות במשך 10 שנים. הם גילו כי נשים שטיפלו בבעלים עם דימנציה היו בסיכון גבוה כמעט פי ארבעה לפתח דימנציה לעומת נשים לבעלים שלא סבלו מהמצב. בעלים שטיפלו בנשים שסבלו מהמצב היו בסיכון גבוה פי 12 לפתח דימנציה לעומת גברים לנשים שהיו בריאות מבחינה קוגנטיבית. כך דיווחו החוקרים, מאוניברסיטת יוטה.
דימנציה אינה מדבקת כמובן, אך כמות הלחץ המעורבת בטיפול בבן זוג עם דימנציה היא עצומה, הדגישו החוקרים, והלחץ הוא גורם סיכון ידוע לדימנציה. בנוסף, אנשים לחוצים בדרך כלל אינם מקפידים על תזונה בריאה ועל התעמלות - שתיהן חיוניות לבריאות המוח.
ממצאי המחקר הוצגו בכינוס הבינלאומי של איגוד האלצהיימר בנושא המחלה.
החוקרים ציינו כי למרות שניתן לחשוב שהעובדה שבני זוג חולקים את אותה סביבה יכולה להסביר את הממצאים, הרי שגורמים הקשורים לסביבה המשותפת נלקחו בחשבון במחקר, כמו גם השכלה וגנטיקה.
נשאלת שאלה כמובן מדוע בעלים המטפלים בנשים עם דימנציה נמצאים בסיכון כה גבוה לפתח את המצב לעומת נשים המטפלות בגברים? החוקרים מאמינים כי התשובה לכך טמונה בעובדה שגברים מבוגרים נוטים להסתמך על נשותיהן בהיבט של קשרים חברתיים, והתמיכה החברתית מצטמצמת במקרים בהם לאישה יש דימנציה. כמו-כן, גברים לעיתים קרובות נמנעים מביקור אצל הרופא לולא בנות זוגן דורשות זאת מהם, מה שמעמיד אותם בסיכון גבוה יותר לרמות כולסטרול גבוהות, ללחץ דם גבוה ולמצבים אחרים שעלולים להעלות את הסיכון לדימנציה.
החוקרים מייעצים, ללא קשר למצב הבריאותי של בן או בת הזוג, לזכור לטפל בבריאות. הנה מספר עצות לילדים בוגרים של הורים הסובלים מדימנציה:
- בקרו לעיתים קרובות והקלו על ההורה המטפל מחובותיו כדי שיוכל לזכות למידה מסויימת של מנוחה.
- ודאו שההורה הבריא יוצא החוצה ולוקח חלק בפעילויות חברתיות.
- הקפידו ששני ההורים יגיעו לביקור אצל הרופא על בסיס קבוע.
רובנו נוטים בדרך כלל להתייחס לחולה. אך חשוב להיות מודעים לעול שהמטפל נושא על כתפיו.
