"לישראל יש מה למכור"

דרך ארוכה עשה אלן בייקר בשדה המשפטי והדיפלומטי בשירות החוץ של מדינת ישראל. כיום, לאחר שפרש ממשרד החוץ בסיום כהונתו כשגריר ישראל באוטווה משמש בייקר כנשיא לשכת המסחר ישראל-קנדה. בראיון ל'שלום טורונטו' שנערך בישראל מדבר בייקר על חשיבות הידוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות, מצדד בגישת "המיתוג מחדש" כאמצעי לשפר את תדמיתה של ישראל בעולם ומנתח את האתגרים העומדים בפני הקהילה היהודית.

רבים טוענים כי עלייה לשלטון של הליברלים תהווה איום על המטרייה שמגנה על הקהילה היהודית בקנדה, האם אתה מסכים?

"היחסים בין ישראל לקנדה תמיד היו רציניים מאוד, זו ידידות עמוקה, הקהילה היהודית הקנדית מאוחדת ותומכת אפילו יותר מבארה"ב. אין השוואה לקהילה היהודית התומכת בישראל ולוקחת חלק בחיים הפוליטיים.

"ממשלות קנדיות תמכו באופן מסורתי בישראל, אך ניכר שהממשלות הליברליות שמרו על איזון מסוים - הן בהתבטאויותיהן והן בדפוסי ההצבעה שלהן באו"ם. העדיפו שלא לנקוט עמדה ברורה בעד ישראל והעדיפו לשבת על הגדר, ולהימנע בהצבעות באו"ם התוקפות את ישראל. עם זאת, כן הייתי עד לתפנית מסויימת במדיניות הממשלה הליברלית של פול מרטין כאשר באוקטובר 2005 ציין שגריר קנדה באו"ם שמעתה ואילך לא תצביע קנדה באופן אוטומטי כנמנעת בהחלטות בינלאומיות, וקנדה תבחן כל החלטה כדי לראות אם היא משרתת את האינטרסים שלה, תורמת לשלום ומשרתת את האו"ם. זו הייתה תחילתה של תפנית בצורה בה קנדה משתתפת בהצבעות על החלטות בעניין ישראל.

"התמנתי להיות שגריר לפני חמש שנים לקראת סוף הממשל הליברלי של ראש הממשלה פול מרטין, ובחירתו של סטיבן הארפר. ידוע לכל שבאופן מסורתי נוטה מרבית הקהילה היהודית בקנדה להעדיף את המפלגה הליברלית. דוגמאות מבין התומכים ההיסטוריים של המפלגה הם הסנאטור ליאו קולבר, איש העסקים ג'ראלד שוורץ ובכירים אחרים בקהילה. אך עם עליית סטיבן הארפר לשלטון הייתה תפנית רצינית וחיובית בתמיכה בישראל. הארפר היה חיובי מאוד מהרגע שהוא עלה לשלטון, אני, כשגריר ישראל, הייתי השגריר הראשון שהוא קיבל עם בחירתו לראש הממשלה. בדיוק פרצה אז גם מלחמת לבנון השנייה ובהתבטאויותיו הפומביות הגן הארפר על ישראל באופן גלוי. הארפר נתן הנחיות ברורות שלא לתמוך בהחלטות האו"ם נגד ישראל. הקהילה היהודית ראתה שיש ידיד לישראל בדמותו של הארפר וממשלתו. אנשים כמו ג'רי שוורץ אף העבירו את תמיכתם הכספית מהליברלים למפלגת השלטון.

"לגבי מנהיג המפלגה הליברלית החדשה, מיכאל איגנטייב, במסגרת ניסיונותיו להיבחר לראש המפלגה הוא התבטא בזמן מלחמת לבנון השנייה באופן לא ידידותי כלפי ישראל ובנאום בקוויבק אף האשים אותה בביצוע פשעי מלחמה. אני כתבתי לו מכתב ובו הצעתי לשבת ולהסביר לו למה הוא טועה - הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית. לא קיבלתי תשובה. נראה לי שבהצהרותיו הפומביות בימים אלה הוא שואף למצוא איזון בין הצדדים".

בעזרת אלו כלים מתמודד משרד החוץ עם האתגרים בזירה הבינלאומית?

"ניסיתי ליזום אמנה בינלאומית חדשה נגד טרור ההתאבדות, אך נחלתי כישלון חרוץ. ברור שאם ישראל תגיש אמנה נגד טרור באו"ם היא תיכשל. ישראל לא יכולה להגיש כלום לאו"ם, ישראל נחשבת כמדינה סוג ב' בין האומות המאוחדות. היא לא שייכת לשום קבוצה אזורית וכל הצעה ישראלית תיפסל באופן מיידי על-ידי הגוש הערבי ותומכיהם באו"ם. ניסיתי ליצור קואליציה כדי ליזום אמנה נגד טרור התאבדות, ולקבוע כי גם המסית לטרור יוגדר כפושע. ניסינו לשכנע מדינות אחרות להציע את האמנה, כגון ההודים, הרוסים ומדינות נוספות, אך כל אחת מצאה סיבה למה לא לשתף פעולה. אפילו האמריקנים טענו כי האמנה היא בניגוד לחופש הביטוי, הרוסים גילו עניין אבל לא הייתה תגובה.

"בעניין נשיא אירן, וקריאתו להשמדת עם כנגד ישראל, היה ברור לכל העולם שהוא עבר על שתי עבירות בינלאומיות חמורות, וניתן להגיש נגדו כתב אישום בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי, היות שאפילו ראש מדינה לא נהנה מחסינות מפני העמדה לדין. היות שקנדה הייתה בין היוזמים של כינון בית הדין הפלילי הבינלאומי קראתי לממשלת קנדה ליזום צעדים בינלאומיים נגד נשיא אירן. למרות שארווין קוטלר היה שר המשפטים דאז, הממשל הליברלי לא עשה דבר. אני ראיתי בזה כישלון".

אם יוזמות מדיניות אינן צוברות הצלחה, מהי אם כן הדרך לחזק את היחסים בין קנדה לישראל?

"הדרך היחידה לחזק את היחסים בין שתי המדינות ושני העמים היא חיזוק הצד המסחרי. אם הקנדים יבינו שהטכנולוגיה הכלולה במכשיר ה'בלקברי' שלהם היא טכנולוגיה שפותחה בישראל, והמתכת של הפרופלור בכל מטוס סילון מיוצרת בחברת "ישקר" הישראלית, ובבית החולים המיכשור והבדיקות המסובכות ביותר משתמשות בטכנולוגיה ישראלית, ואפילו עגבניית השרי שקנדים קונים בסופרמרקטים פותחה בישראל, יראו את ישראל מזווית אחרת לגמרי, ולא מן הזווית הפוליטית הצרה והמעוותת המוצגת על-ידי התקשורת הקנדית. אני אתן לך דוגמאות נוספות: במחוזים ססקצ'ואן ואלברטה יש שימוש בטכנולוגיות ישראליות להעברת מים כחלק של הסכם בין ישראל לאלברטה, בבריטיש קולומביה ישראל פיתחה והטמיעה שיטה למניעת זיהומי מים בשיטות של ננו-טכנולוגיה. הדוגמאות הן רבות, אך אם תהיה מודעות להישגים האלו, התחושות של הקנדים כלפי ישראל יהיו שונות.

"בזמנו פניתי לרמטכ"ל צבא קנדה להציע שיתוף פעולה וסיוע ישראלי בתחום הטכנולוגיה לצבא קנדה הלוחם באפגניסטן. לצערי, אין לישראל נספח צבאי היושב באוטווה היכול לשווק את המוצרים שלנו. ביקשתי מהנספח הצבאי שלנו היושב בוושינגטון להגיע לאוטווה לעיתים קרובות, ואף יזמתי פגישה בין שר ההגנה הקנדי פיטר מקקאיי ואנשי הנספחות הצבאית שלנו בוושינגטון בקשר לרכישה אפשרית על-ידי צבא קנדה של מטוסים ללא טייס מתוצרת ישראל.

"יחסי המסחר בין שתי המדינות מוגבלים, בין היתר, כתוצאה של אזהרת-נסיעה באתר של משרד החוץ הקנדי לגבי נסיעות לישראל. זה לא רק דוחה קשרים עסקיים אלא גם הרבה תיירות-נוצרים נמנעת מלהגיע לביקור בעקבות אזהרה זו. בסך-הכל יש אומנם שיפור ביחסים בין המדינות אך יש פרטים קטנים רבים ואני ניסיתי לטפל בהם".

לאחרונה פרשת משירות של 30 שנה במשרד החוץ, וקיבלת בהתנדבות את התפקיד של נשיא לשכת מסחר ישראל-קנדה, מה היו הסיבות לכך?

"אני הגעתי למסקנה שהדרך היחידה להגביר את המודעות של קנדה לישראל היא דרך חשיפה של הצד הטכנולוגי הישראלי במוצרים שקנדה נהנית מהם. זהו תהליך ארוך, הצלחתי בו חלקית דרך הקמת לשכת המסחר קנדה ישראל הפועל מטורונטו ומרכזים אחרים בקנדה. עם חזרתי ארצה, פנה אלי עו"ד יהודה רווה, נשיא לשכת המסחר ישראל-קנדה, וביקש ממני לקחת את המושכות. התואר יפה, אך הוא ריק מתוכן ללא בסיס כלכלי יעיל ותוכנית שתהיה אטרקטיבית למשקיעים פוטנציאליים. צריך לארגן ארועים וליזום פעילויות שייתנו סיבות לישראלים להיות חלק ממפעל זה. פרויקט Shaking Hands שיזמנו יכלול תהליך של חונכות שייתנו יזמים ישראלים בקנדה עבור חברות ישראליות שמבקשות להיכנס לשוק הקנדי. כל הצדדים ירוויחו מזה, אנו מעוניינים להחיות את הפרויקט שיכלול מפגשים של אנשי עסקים מוצלחים קנדיים בישראל. בדרך זו, הקנדים יראו מה יש לישראל להציע, והצד השני יצבור תעוזה לפתח יחסים מסחריים ענפים יותר.

"קיים פוטנציאל אדיר לקנדה להיות חברה עוד יותר טובה של ישראל. אנו צריכים לזכור כי יש לקנדה השפעה אדירה על הקהילה הבינלאומית. מה שהיא אומרת באו"ם - כולם מקשיבים. יש לזה השפעה מעבר לצד המסחרי בלבד ולכן חשוב לי שהיחסים יילכו ויתהדקו".

רבים טוענים שההסברה הישראלית אינה מוצלחת, מה עשית כדי לשנות את הטענות הללו?

"אני הייתי כותב חומר הסברתי במשרד החוץ במשך מספר שנים, אני מכיר את הנושא אך הגעתי למסקנה שהסברה זו מעין התנצלות. למה אנחנו צריכים להתנצל ולהסביר כל הזמן. תמיד יש ביקורת על ההסברה שלנו וזה אף פעם לא מוצלח. מה אפשר להסביר מול תמונה של שבע שניות של ילד קטוע רגל? כל מה שאני אכין, לא ישכנע אף אחד. הכיסוי התקשורתי - ובעיקר של CBC או CTV בדרך-כלל מוצג נגדנו, ואפילו חדשות מעניינות על ישראל לא מוצגות באופן חיובי, זה מה שהקנדים רואים. הגעתי למסקנה שההסברה הכי טובה בקנדה זו עגבניית השרי, האבוקדו שפותח בישראל. אם רוצים לעשות חרם על מוצרים ישראלים אז אין טעם שתטוסו במטוסים, או שתלכו לבית חולים או שתקנו ציוד מיחשוב או טלפוניה - פשוט תחזרו לימי הביניים. לכן, לדעתי, הדרך ההסברתית הכי טובה היא לחשוף בפני האוכלוסיה הקנדית את היות ישראל המעצמה הטכנולוגית בתחום ההיי-טק וגם בתחום התרבות, כך שקנדים בכל רחבי המדינה יבינו שישראל היא חלק מחייהם.

"בהקשר התרבותי, המאסטרו הישראלי יואב תלמי הוא המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית בקוויבק, ומאסטרו פנחס צוקרמן הוא המנהל המוזיקלי של תזמורת מרכז האמנויות הלאומי של קנדה, וראש בית הספר למנצחים בטורונטו הוא דוד הורביץ. חלק גדול מהקנדים לא יודע או מודע לאנשים אלו. הסברה פוליטית לדעתי אף פעם לא תצליח ולכן, יש לבחור בדרכים יצירתיות אחרות שיחדרו הישר לתודעה הקנדית דרך חיי היומיום שלהם".

כיצד יש להתמודד עם העוינות האנטי-ישראלית באוניברסיטאות?

"עוד בתחילת ההתארגנות הבזויה בקמפוסים הקנדיים בעניין המשוואה של ישראל ואפטרהייד, פעלתי רבות כדי לסכל את התופעה. קיבלתי הנחיה ממשרד החוץ לא להתעסק עם זה, וזו הגישה של חלק גדול מהקהילה היהודית הקנדית, על-אף זאת, דווקא הלכתי וביקשתי להיות מוזמן לאוניברסיטת יורק ואוטבה כדי לדבר ולהסביר למה זה שטויות לקשר בין ישראל לאפרטהייד. רציתי שהגוף הסטודנטיאלי יבין שזו פרופאגנדה ושזה מאורגן על-ידי אנשים בעלי מניעים אנטי-ישראלים שלא מבינים מה זו ישראל ומה זה אפטרהייד. זו משוואה מרושעת.

"לנוכח הגידול באוכלוסיה המוסלמית בקנדה, על הקנדים להיות ערים למה שקורה במישורים החברתיים ובקמפוסים. הופעתי בקמפוסים בכל רחבי קנדה ואורגנו נגד הפגנות על-ידי גורמים אנטי-ישראלים. עם השנים, גורמים אלה השתכללו ואף פעלו בניגוד לערכים הקנדיים - הנימוס והכבוד, הפריעו, ניסו למנוע מאנשים להגיע ולהקשיב לי. באוניברסיטת קווינס שבקינגסטון, בקמפוסים שבונקובר ובמונטריאול צעקו ופרצו פנימה לתוך ההרצאות שלי, וחשתי על בשרי שיש תפנית בקנדה של התעצמות הגורמים הפועלים נגד ישראל.

"הקמפוסים הם היעד בקנדה של הארגונים המוסלמיים ותומכיהם השואפים להחדיר את רעיונותיהם לדור הצעיר. אני קורא לקהילות היהודיות, לישראלים שבקנדה - תשקיעו יותר כסף ומחשבה בקמפוסים. זהו העתיד של הקהילה היהודית. תביאו מומחים לקמפוסים לעזור לסטודנטים היהודים. שההנהגה היהודית תשקיע זמן בביקור בקמפוסים ובסיוע לסטודנטים. זה חשוב יותר מארגון ארועים חברתיים. רק ארגון אחד במונטריאול ששמו CIJR פועל היום במלוא המרץ בקרב הסטודנטים".

איך אתם מתמודדים עם ערבים-ישראלים ואוכלוסיות אחרות שעזבו את ישראל ומבקשים הכרה במעמד של פליט בקנדה?

"זוהי תופעה מרגיזה מאוד. ביקשתי פגישה עם שר ההגירה כדי להסביר להם שהנימוקים שאנשים מביאים הם שקר וכזב, כי יש בישראל כל-כך הרבה הגנות מפני רדיפה ויכולות לפנות לבג"צ להתערב, כך שאין מצב של רדיפה בישראל, ומי שפונה - עושה את זה ממניעים אחרים. ביקשתי מהם: כשאתם מקבלים פנייה, תעבירו אלי ואני אבדוק - הקנדים סירבו עקב שיקולים של פרטיות המבקשים וכך הנושא נעצר. אין לי ספק, כי לפונים יש תרופות בחוק הישראלי ויכולים לקבל את כל הסיוע ממערכת החוק הישראלית והם לא משתמשים בכלים אלו".

האם צריך להיות קשר בין הנציגות הישראלית בקנדה לקהילה הישראלית על כל גווניה שחיה כאן בקנדה?

"צריך להיות קשר עם הקהילה היהודית והישראלית. כל התפישה של 'יורדים' עבר עליה הכלח. יש פוטנציאל אדיר שכל אחד מהישראלים החיים בקנדה יכול להיות שגריר של המדינה. הישראלים חיים כאן באופי ישראלי, הגורמים הרשמיים בישראל עדיין לא תפשו את הדבר הזה. בחנוכה פתחתי את הבית של השגריר לישראלים, באו 200 איש, לא היה מספיק מקום, הגיעו אנשים מבוגרים שעזבו את הארץ כבר לפני 50 שנים וזו הפעם הראשונה שהוזמנו לשגרירות. אני רציתי להיפגש עם הישראלים באזור טורונטו. כאשר ניסינו ליזום מפגש בבית הישראלי, הוזמנו אלפים והגיעו כשמונים איש בלבד. לא הייתה היענות רצינית והם הגיעו עם שאלות בנושאים קונסולריים בעיקר ולכן, לא המשכנו בפעילות כזו. קיים פוטנציאל אדיר בשיתוף פעולה בין השגרירות לישראלים בקנדה. ניתן לתת חומר הסברתי לקהילה, צריך לכבד אותם ולבנות קשר עם כל מרכיבי הקהילה. יש ניתוק בין הקהילה היהודית לישראלית, כאשר קיים גם חלק שלה שהוא של רוסים, שלוש קבוצות נפרדות שצריך להגיע אל כולן".