זיו בר תבעה את מחסני חשמל (נתבעת 1), שירות גור (נתבעת 2) וסמליין בע"מ (נתבעת 3) בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שלא הייתה מרוצה ממקרר. מכתב התביעה עלה שבר קנתה מקרר מתוצרת "סמסונג" בחנות נתבעת 1 ביום 25.1.09 במחיר של 7,090 שקל וכעבור שבועיים וחצי גילתה שהוא מרעיש מאוד, בניגוד להבטחה שהוא שקט.
לדבריה, נציגי נתבעת 2 בדקו את המקרר ארבע פעמים והגיעו למסקנה שיש להחליף את המדחס. "מרוב שנגעו במקרר ופירקו אותו, נגרמה לו רטיבות והוא לא משרת אותי נאמנה". בר ביקשה להחליף את המקרר או להשיב את כספה בתוספת פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 5,000 שקל, וסך הכל ביקשה פיצוי בסך של 12,090 שקל.
בכתב ההגנה טענה נתבעת 3, בשם הנתבעות, שהרעש במקרר הוא רעש עבודה רגיל של זרימת הגז למערכת הקירור, ולא ניתנה לטכנאי בכיר אפשרות להגיע לביתה של בר על-מנת לבדוק את המקרר, "דבר שהיה חוסך את עגמת הנפש שנגרמה לכל הצדדים". הנתבעות ביקשו לדחות את התביעה בהיעדר עילה והתעקשו שהמקרר תקין לחלוטין.
בדיון בפני השופטת אנה שניידר טענה נתבעת 3, שבר ידעה בעת הרכישה שתא ההקפאה נמצא בחלק התחתון של המקרר, "ובגלל ששיטת הקירור הפוכה, המקרר עלול לעשות יותר רעש במשך שלושה חודשים ראשונים. מדובר ברעש כמו של שריקה. אחרי שלושה חודשים השמן יורד לאזור המנוע ומפסיק לשרוק". הנתבעת הפנתה לחוברת הדרכה בה נאמר: "המקרר מופעל על-ידי מדחס הפועל וכבה לסירוגין על-מנת לשמור על טמפרטורה פנימית אחידה. כשהמדחס חדש הוא עלול להרעיש מעט. התופעה תיפסק לאחר כחודשיים. רעש קל של המדחס אינו תקלה והוא תופעה נורמאלית".
בר הודיעה לבית משפט שטכנאי בכיר ייבש את הנוזלים במערכת הקירור עם פן חשמלי לשיער, והגיע למסקנה שצריך להחליף את המקרר. היא לא ציינה אם המקרר הוחלף בפועל, ועדיין דרשה פיצוי בשל עוגמת נפש בסכום של 5,000 שקל.
נתבעת 3 הודיעה שהמקרר נמצא תקין לחלוטין, ובכל זאת מתוך מחויבות לבית משפט, הוחלף המקרר במקרר חדש.
השופטת שניידר דחתה את בקשתה של בר לפיצוי בשל עוגמת נפש. "נתבעת 3 נהגה עם התובעת בהגינות בהחליפה את המקרר במקרר חדש. החלפת המקרר הייתה יכולה להיעשות במועד מוקדם הרבה יותר, ואף ניתן היה למנוע את הגשת התביעה, אילו אפשרה התובעת לנציג הנתבעת 3 לבדוק את המקרר ביום 26.02.09, המועד שבו יצר עמה קשר, לאחר שהתקבלו תלונותיה לגבי המקרר (שסופק לתובעת כאמור ביום 11.02.09). משלא פעלה התובעת כן, אלא רק בעקבות החלטת בית המשפט מיום 17.05.09 - אין לה להלין אלא על עצמה לגבי עגמת הנפש שנגרמה לה, אם אכן נגרמה. הנני רואה בחומרה את העובדה שבהודעת התובעת לבית המשפט לגבי ביקור הטכנאי מטעם הנתבעת 3 לא מצאה התובעת לנכון לציין כי המקרר הוחלף בפועל במקרר חדש ותקין, לשביעות רצונה. לאור האמור, התביעה נדחית". השופטת שניידר חייבה את בר לשלם הוצאות משפט בסך 500 שקל.
