אירגוני זכויות אדם חיכו רבות ליום הזה - התחלת פעילותו של בית המשפט הבינלאומי בהאג, הולנד. בישיבה ראשונה הושבעו נשיא ושני סגניו, שידונו נאשמים בגין פשעי מלחמה.
בסך הכל הושבעו 18 שופטים, 11 גברים ו-7 נשים. טרם נבחרו תובעים. מאז שהוקם, הוגשו מעל 200 תלונות לבית המשפט הבינלאומי.
על היום החגיגי העיבה היעדרות אמריקנית בולטת. בארה"ב חוששים שלוחמים אמריקנים יסבלו מהעמדה לדין ממניעים פוליטיים. לאור זאת דחו את ההזמנה להשתתף בטקס, ולמעשה - ארה"ב מחרימה בית דין זה.
להיעדרות משמעות רבה יותר מאשר דיפלומטיה פשוטה. בארה"ב לא רוצים ליצור רושם, ולו מועט, של הסכמה, מחשש שינסו להחיל עליהם את כללי בית הדין הבינלאומי מכוח המנהג הבינלאומי. ארה"ב מעוניינת לזכות בסטטוס של 'מתנגד מתעקש' - סטטוס שיאפשר לה לטעון כי הכללים אינם חלים עליה.
ב-1998 חתמה ארה"ב על האמנה להקמת בית הדין, אך ביטלה את חתימתה וסירבה לאשרר את האמנה, כנדרש. כמוה נהגה גם ישראל. במקביל, היא לוחצת על המדינות החתומות על האמנה לחתום עימה על הסכממי אי-הסגרה לבית הדין הבינלאומי.
בית הדין הבינלאומי הוקם בתמיכת 60 מדינות בשנה שעברה, אבל לא היו לו שופטים או תובעים. הוא יטפל בעבירות שבוצעו אחרי חודש יולי 2002 על-ידי אזרחי המדינות החתומות, או בשטחן. בנוסף יהנה מסמכות לדון בתלונות שיגיש האו"ם עצמו, גם נגד אזרחי מדינות שאינן חתומות.
במידה ותתקוף ארה"ב את עירק בלי תמיכת מועצת הביטחון, עשויים למצוא את עצמם חייליה כנאשמים בפנים בית משפט זה - למרות שעירק אינה חתומה על האמנה, וכך גם ארה"ב. חיילים בריטים חשופים עוד יותר לסכנה, שכן מדינתם חתומה על האמנה.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
