משה ניסן הגיש נגד סרגי לוין תביעה כספית לבית משפט לתביעות קטנות בראשון-לציון בסכום של 16,902 שקל. מכתב התביעה, עלה שהצדדים חתמו על הסכם לפיו ניסן, עובד המוסד לביטוח לאומי לשעבר, ייצג את לוין בהליכים מול המוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת תגמולי נכות, וזאת לאחר שתביעתו בעניין נדחתה.
הוסכם כי פרט לסך של 850 שקל ששולמו במעמד פתיחת התיק, אם לוין יקבל תגמולים כלשהם מהסכום שיתקבל בגין העבר ישלם לניסן שכר טירחה בשיעור של 15% ובגין תגמולים עתידיים ישלם שכר טירחה בשיעור של 18% מכל תגמול חודשי. ניסן החתים את לוין על הסכם שכר טירחה, ועל טופס ייפוי כוח לעו"ד ח"ס שבית המשפט בחר שלא לחשוף את שמו. ניסן הסביר שאנשים המעוניינים להגיש תביעה לקבלת דמי נכות מהמוסד לביטוח לאומי מגיעים אליו, והוא מסביר להם את סיכויי התביעה. לאחר מכן הוא מחתים אותם על הסכם שכר טירחה ועל ייפוי כוח לעו"ד, ומעביר את התיק לעורך הדין המייצג את הלקוח בפני הוועדה הרפואית. ניסן הדגיש שהוא זה שמכין את כל המסמכים והחומר הדרוש לצורך הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי. "אם הוועדות הרפואיות מחליטות שיש לשלם ללקוח קצבת נכות, אני מקבל את שכר הטרחה המוסכם ובהמשך משלם לעוה"ד המטפל".
לטענתו, ייעץ ללוין על זכויותיו, והעביר את החומר לעו"ד ח"ס, שהופיע עם לוין בוועדות, עד שהתקבלה החלטת המוסד לביטוח לאומי לשלם ללוין גמלת נכות כללית. "הנתבע שילם לי שלושה תשלומים על-חשבון חובו, ולאחר מכן הפסיק לשלם".
בכתב ההגנה כפר לוין שחתם על מסמכים כלשהם.
השופט
רפי ארניה דחה את התביעה, מתח ביקורת נוקבת על ניסן וקבע שיש לבצע בירור עם עו"ד ח"ס. "הנתבע כפר בחתימתו על ההסכם ועל יפוי הכוח. נטל הראיה להוכיח את חתימת הנתבע על מסמכים אלה מוטל על התובע, ומשלא הובאה כל ראיה חיצונית לחתימת הנתבע - דין התביעה להידחות". השופט הדגיש שהחוזה בין הצדדים בלתי חוקי, ונוגד את הוראת סעיף 30 לחוק החוזים, ואין לאוכפו. השופט הפנה לסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - 1961 הקובע כדלקמן: "הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין; ואלה הפעולות:
- (1) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית, או מעין שיפוטית;
- (3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא-ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;
- (4) ייעוץ וחיווי דעת משפטיים. "בצידו של איסור זה קבוע איסור פלילי - סעיף 96 לחוק הנ"ל". לדברי השופט, ועדות הערר של המוסד לביטוח לאומי הינן גוף בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית ועל כן הייצוג בהן צריך שיהיה על-ידי עורך דין בלבד. "התובע הודה כי הייצוג בפועל בדיון בפני הוועדה הינו על-ידי עו"ד ח"ס, אשר אליו מעביר התובע את הייצוג בתיק. נוכח האמור, ונוכח העובדה כי התובע הודה כי הייעוץ וחיווי הדעה הראשונים אשר לקוחותיו מקבלים ניתנים על ידיו, יש בהם כדי להביא למסקנה כי ההתקשרות החוזית בכללותה בין התובע לבין הנתבע נוגדת את הוראת סעיף 20 הנ"ל".
השופט הוסיף שכלל 11ב' לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו - 1986 - אוסר על עורך דין לתת שירות משפטי ללקוח שהופנה אליו על-ידי גוף שאינו עו"ד הפועל למטרות רווח, וכן אוסר על עו"ד לתת שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרות רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי. "לא רק שלעו"ד אסור לקבל שכ"ט מהתקשרות כאמור, ולא רק שניתן למנוע בצו מניעה את פעילותו של גוף שעוסק בעיסוק מהסוג האסור, אלא גם שמקום שבאה בפני בית המשפט תביעה לאכיפת הסכם שכ"ט מהסוג הנ"ל על-ידי גוף שעוסק בעיסוק כאמור - על בית המשפט להימנע מלאכוף אותו שכן מדובר בחוזה פסול שבהתאם להוראת סעיף 30 לחוק החוזים הוא בטל".
השופט הורה למזכירות לשלוח עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לצורך העברת עותק ליו"ר ועדת האתיקה של לשכת עוה"ד, "נוכח הדברים המיוחסים לכאורה לעו"ד ח"ס וליועץ המשפטי לממשלה נוכח הפרתו לכאורה של האיסור הפלילי הקבוע בסעיף 96 לחוק. "בהתאם לסעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט אני אוסר על פרסום שמו המלא של עו"ד ח"ס למעט מסירת שמו לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, היה ויתבקש הדבר".
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
