פתיחת שוק הפיננסים הישראלי לתחרות, אינה עושה רושם על הבנקים הזרים ועל הבנקים בישראל (אלה המחזיקים שלוחות בחו"ל). אותה שיטה שנוקטים הבנקים בארץ, שמטרתה לגבות מחירים מופקעים מהציבור, פועלת גם עבור אזרח ישראלי שמעוניין להוציא את כספו לחו"ל.
סגל הפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת דרבי, חושף נתונים בעקבות מסמך שדלף לידיו מהמערכת הבנקאית השוויצרית. סגל האוניברסיטה מדגיש, כי מיליארדי דולרים הועברו לבנקים זרים ולשלוחת הבנקים הישראליים בחו"ל, והרווחים שהפיקו הבנקים מההעברת הכספים הם גבוהים באופן חריג.
עלות פתיחת חשבון ממוספר (חשבון ללא שם שרק הבנק והלקוח יודעים את מספרו) מגיעה ל-300 דולר לשנה. דמי שמירת תיק ניירות ערך בהיקף של 100 אלף דולר מגיעים ל-300 דולר לשנה. דמי אחזקת חשבון - 45 דולר לשנה; דיווחים על מצב החשבון - 75 דולר לפחות לשנה; בירור בחשבון לפי תעריף של שעת עבודה בבנק שוויצרי - 120 פרנק שוויצרי לשעה.
עלות מתן הוראות תשלום בטלפון או בפקס מגיעה ל-25 פרנק שוויצרי, לכל הוראה; עמלת פעולה בניירות ערך מגיעה ל-0.9% (עד לסכום של 16,000 דולר); ול-0.7% לתיק בשווי 60 אלף דולר.
סגל אוניברסיטת דרבי מדגיש, כי בגין העברת ניירות ערך מכל בנק באסיה (כולל ישראל) ישלם לקוח ישראלי, לפי התעריף הרשמי, 1.75% משווי תיק ניירות הערך שבבעלותו.
בדרבי מוסיפים, כי במסחר בניירות ערך, בעיקר באגרות חוב מסוגים שונים, נכללות עמלות נוספות, כמו מחיר ציטוט הגבוה בדרך כלל ממחיר האג"ח.
מחירי הציטוט מקובלים במסחר באופציות על מט"ח ובבנקים השוויצריים משתמשים בנוסחה האמריקנית. "בר סטרנס" מחשבת את שווי הציטוט במחירים גבוהים יותר ממחירם במהלך המסחר.
אנשי הפקולטה למנהל עסקים בדרבי מציינים, כי אין כדאיות כלכלית בפתיחת חשבונות קטנים בחו"ל - כשהכוונה היא לחשבונות של עד 10,000 דולר, וזאת בגל העלויות הגדולות וריביות הזכות הנמוכות שמשלמים הבנקים.
