"לא תאושר התקשרות הפטורה באופן גורף מאחריות"

איברהים סולימאן תבע את טיולי מצדה - המומחים לתיירות במזרח התיכון בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר ששב במפח נפש מטיול בקהיר. התובע רכש מהנתבעת כרטיס נסיעה באוטובוס לקהיר ובחזרה, ולדבריו, נפלו כשלים רבים במילוי התחייבויותיה ובביצוע הנסיעות, בעטיים נגרמה לו עגמת נפש ונזקים.

לדבריו, הנסיעה ליום 15.3.09 נדחתה ליום 19.3.09 ונעשתה באוטובוס לא תקין בצד המצרי והוא הגיע לקהיר בשעה 04:00 לפנות בוקר. לטענתו, לא נרשם בטפסים מועד הנסיעה בחזרה והנתבעת הבטיחה שהנסיעה חזרה תחול ביום 29.3.09. "חמישה ימים קודם לכן, ביררתי אם הנסיעה תתבצע כסדרה ונמסר לי שככל הנראה תתבטל, וניסיתי לשוב באוטובוס ביום 25.3.09, אלא שהמתנתי לשווא והאוטובוס לא הגיע. לבסוף שבתי לישראל בתחבורה ציבורית מצרית".

בכתב ההגנה כפרה הנתבעת בכך שאושר לתובע לשוב ביום 25.3.09. "הנסיעה שתוכננה ליום זה, בוטלה מסיבות ביטחוניות. פרט זה הובא לידיעת התובע שהעדיף, כנראה, לנסוע בכוחות עצמו חזרה לישראל וזאת באמצעות התחבורה הציבורית הפועלת במרחבי סיני". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה בהיעדר אחריות לעיכובים שנבעו לשיטתה בשל אילוצים ביטחוניים שאינם תלויים בה.

הנתבעת הפנתה לתנאי הכרטיס בו צוין: "טיולי מצדה אינה אחראית לכל עיכוב ו/או איחור ו/או ביטול ו/או שינוי במסלול הנסיעה ו/או סגירת המעברים בגבולות ו/או ביטחון על כל המשתמע מכך".

השופט אלכסנדר רון חייב את הנתבעת לשלם לתובע 1,870 שקל לאחר שקבע שלא קיבל שירות מיטבי. "המסקנות המתבקשות מכלל עדות התובע, איש בא בימים, שסביר שביקש לשוב לביתו במועד מוגדר. בטופס ההזמנה לא צוין מועד החזרה כלל, ויש לזקוף זאת לחובת הנתבעת גם בממד הראייתי. ההתקשרות בין הנתבעת לבין לקוחותיה מתאפיינת בבעייתיות יתירה. מצד אחד, טוענת הנתבעת, וחוזרת וטוענת, בהקשרים רבים ושונים, לחוסר יכולתה ליטול אחריות מלאה ולהתחייב לרכיבים רבים שבבסיס ההתקשרות, החל מקיום הנסיעות במועדן, תנאי יסודי, ללא ספק, וכלה בכל הקשור בביצוע הנסיעות לפחות 'בצד המצרי'; אך מן הצד השני, טוענת הנתבעת לפטור נרחב מאחריות על-פי האמור בכרטיס שהעתקו הוגש לביהמ"ש והמהווה חוזה אחיד לכל דבר ועניין... ברור, שלעולם לא יידע הלקוח האם באמת נוצרה בעיית ביטחון, אם כן, איזו, והאם היה בה כדי להצדיק בכלל את ביטולה של הנסיעה.

"ואם בכך לא די, אף כשערכה הנתבעת את טופס ההזמנה, לא ניתן כל ביטוי למועד הנסיעה בחזרה. הנתבעת מעמידה את לקוחותיה במצב בלתי אפשרי, ופרשתנו ממחישה זאת היטב. מועדי נסיעות מבחינת הנתבעת, אינם מועדים מחייבים, 'הכל יכול לקרות', והנתבעת אינה אחראית לדבר. מלכתחילה מעמידה הנתבעת את לקוחותיה במצב בו, לעולם, אין הם יכולים להיות בטוחים שנסיעה שהזמינו תצא לפועל אם לאו, מתי בכלל תגיע ליעדה, והדבר היחיד עליו יכולים הלקוחות לסמוך הוא, שאם תקרה תקלה, לא תהסס הנתבעת לעשות שימוש בסעיפי הפטור בחוזה האחיד המהווה חלק מכרטיס הנסיעה.

"באספקלריה המשפטית, בפנינו ניסיון של הנתבעת ליטול את סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) העוסק בפטור מאחריות במקרים שלא ניתן היה לצפותם מראש, "ולמתוח" אותו עד כי, 'הכח העליון', אינו אלא חלק אינטגרלי של החוזה". השופט הדגיש שעל הנתבעת להחליט אם באפשרותה לשאת באחריות ללקוחותיה, שאז ההתקשרות ראויה ולגיטימית, ואם נופלות תקלות עליה לשאת באחריות להן, או שאין בכוחה ליטול על עצמה אחריות להתחייבויותיה, ואם כך, ראוי שתשקול, האם בכוחה להתחייב ללקוחותיה. "מכל מקום, התקשרות, תוך מתן התחייבויות, כשבמקביל להן פטור גורף מכל אחריות, ביהמ"ש לא יאשר".