"מחיקת הטוקבקים של nrg הייתה מוצדקת"

איש מעריב, העיתונאי בן דרור ימיני, טוען כי מחיקת מאות התגוביות (טוקבקים) שנעשתה למאמריהם של בן כספית ושלו באתר nrg מעריב, בהם תקפו את העיתון ישראל היום, נעשתה משום שהתברר כי חלק ניכר מהתגובות היו מאורגנות, והגיעו משלוש כתובות IP, ולכן הייתה מוצדקת. "מישהו יזם מסע השמצה מאורגן, על גבו של עיתון מעריב. זה הרקע להחלטה להפסיק את פרסום התגובות", הסביר בפוסט אותו פרסם בבלוג שלו. הוא לא הסביר מדוע נמחקו תגובות רבות אחרות שלא הגיעו מאותו IP.

ימיני ביקש להפריך את שנטען, בשנה האחרונה כאילו חלה ירידה במספר הקוראים של מעריב. "הייתה בעבר. לאחרונה דווקא יש עלייה, גם אם מתונה", כתב, והסביר את הפגיעה האמיתית של ישראל היום במעריב:

• "הפגיעה באה ממקום אחר - הפגיעה היא בפרסומות. למי שאינו יודע, עיתון חי בעיקר מפרסומות. לא רק, אבל בעיקר. וכאשר עיתון מסוים מחולק חינם, במספר עותקים בלתי מוגבל, הוא שובר את מקור ההכנסה העיקרי של העיתונים האחרים - הפרסומות...אם לחינמון החדש יש אורך נשימה בלתי מוגבל - הוא יגרום לקריסת המתחרים. אולי ימשיכו לקרוא אותם, אבל המפרסמים יעבירו חלק ניכר מתקציבם לעיתון שמחולק חינם. התוצאה ידועה מראש".

על טענת התחרות החופשית השיב כי במקרה זה אין שום תחרות חופשית.

• "יש בעל הון שהמטרה שלו היא פוליטית. האמצעי להשגת המטרה הוא - שוק העיתונות. הנה, ביום שישי האחרון, כשמעריב פרסם מה שפרסם, יצא אותו מיליארדר בהכרזה על כוונותיו. אורח הכבוד שלו היה עמוס שוקן, שכפי שכבר הבהרתי, הוא היחידי שמרוויח מהחינמון, רווח של מיליונים מדי חודש בחודשו, משום שהוא המדפיס והוא המפיץ.

• "אני חייב להתעכב בנקודה הזאת. משום שרבים וטובים שאלו - מה רע בכך שיש לו אג'נדה פוליטית? אין שום בעיה עם אג'נדה פוליטית. הרי לא זכור לי שכתבתי מילה אחת נגד, למשל, 'מקור ראשון'. עיתון ימני, ובכלל לא רע. לעומת זאת, כתבתי הרבה מאוד נגד 'הארץ'. עיתון עם נטייה הפוכה. אז מדוע שתהיה לי בעיה דווקא עם עיתון שהוא בעל כוונה פוליטית ידועה ומוצהרת מראש?".

התשובה לשאלה באה מיד. לדברי בן-דרור ימיני, שילוב בין שלושה דברים בישראל היום, שכל אחד מהם לגיטימי בפני עצמו, יוצר תופעה מסוכנת: היותו חינמון; התנהגותו שלא לפי כללי שוק וכללים בכלל, ומסוגל להשקיע הון עתק; מטרת העיתון אינה כלכלית אלא פוליטית.

• "לתופעה הזאת אין שום תקדים בעולם החופשי... היא לא דומה לשום דבר שהכרנו. לא לרוברט מורדוך, שקנה כאזרח זר עיתונים במערב, לא לרוברט מקסוול או גוז'ינסקי, שהיו בעלי מניות במעריב, ולא לשום דוגמה אחרת שרבים וטובים ניסו להציג".

ימיני הוסיף כי אינו רוצה שהחינמון המתחרה ייסגר, ומציע פתרון שיגיע דווקא מתחום האסדרה בשוק:

• "תקום נא ועדת מומחים שמכירה את כללי העיתונות והרגולציה בעולם ובישראל. נכון, אני לא חסיד גדול של ועדות מהסוג הזה. אמור לי מי המומחים, ואומר לך מראש מה תהיה התוצאה. אלא שהפעם הסיפור שונה. התופעה הייחודית מחייבת חשיבה. גם חינמון, גם הון, גם שלטון, גם פוליטיקה. הפתרונות צריכים להיות מתחום הרגולציה. לא ייתכן שייאסר על חברה מסחרית רגילה להציף את השוק במחירי הפסד, כדי להשתלט על השוק, אבל תופעה דומה תהיה מותרת דווקא בתחום העיתונות".