מעריב, קובלר רוס ומודל החינם

נכון שישראל היום ושלדון אדלסון מקדמים את בנימין נתניהו בצורה אגרסיבית; אבל לפחות הם עושים את זה בשביל אידיאולוגיה : מעריב, באמצעות "מעריב 360" ו"מעריב מוספים" עשה את זה בשביל כסף.

0.

המאבק בין ישראל היום למעריב הופך להיות יותר ויותר רלוונטי כאשר מסתכלים על ההבדלים בין שתי הגישות; זהו המאבק בין שני מודלים כלכליים, ישן וחדש, שמדגימים יותר מהכל כמה המודל הישן ראוי שילך. המאבק בין ישראל היום למעריב הוא לא מאבק בין שני עיתונים, אלא המאבק בין מודל עסקי שמבוסס על תשלום לבין מודל עסקי של חינם. וכמובן שלמרות כל הנסיונות, החינם בסוף ינצח. המאבק בין ישראל היום למעריב לא שונה מהמאבק בין חברות התקליטים למשתפי הקבצים ובין רופרט מרדוק לגוגל.

1.

בתחילה ישנה הכחשה; אין באמת בעיה בעיתונות, ישראל היום היא הרפתקאה חולפת שתעלם בתוך מספר חודשים כיוון שאין לה מפרסמים ואין לה מודל עסקי, וכשיש מפרסמים הם מוכרים את התוכן; אין יותר מדי מה לדאוג. לאחר מכן מתחיל הכעס, קשה לעפר נמרודי להבין מדוע התכווצו ההכנסות ולאן נעלמו הקוראים. אתה מבין שיש בעיה והולך להתמקח, מציע לשתף פעולה או שירכשו אותך, אבל יודע שזה לא יעלה לך יותר מדי. אתה מנסה, ברגע נואש אחרון של דיכאון, לשנות את חוקי המשחק, ולבסוף אתה משלים: פשוט לא נועדת לשרוד.

2.

מעריב עבר תקופה לא קלה בשנים האחרונות; מי שהיה עיתון חזק, משפיע, בעל שם, הפך לעיתון שמוכר כתבות תמורת כסף ואפילו משלב אותן בתוכן הראשי; כמובן שזה ניסיון להתאים את העיתון למודל החינמי של תקופת האינטרנט, כשכל אידיוט יכול לפתוח בלוג הגיוני שגם NRG-מעריב ישיקו בלוגים, באיחור. אבל מה שמעריב כשלו להבין הוא שאי-אפשר לתת more of the same ועדיין לצפות לשרוד בשוק. הניסיון לצבוע את המתחרים כמושחתים, מבלי להסתכל על מה אתה עושה בעצמך, הוא נוראי. וובכן, נכון שישראל היום ושלדון אדלסון מקדמים את בנימין נתניהו בצורה אגרסיבית; אבל לפחות הם עושים את זה בשביל אידיאולוגיה : מעריב, באמצעות "מעריב 360" ו"מעריב מוספים" עשה את זה בשביל כסף. כן, מעריב הזנה את העיתונות, מעריב מוכר לבעלי ממון חירות ביטוי ולוקח את חירות הביטוי של אחרים שמביעים דעה שלא נעימה לאזנו.

3.

ישראל היום זוכה לתפוצה נרחבת ממעריב לא רק כי הוא קובע את כמות העותקים שהוא יודפס בהם (ולא יקרא) אלא כי הוא מגלם את המאבק בין ישן לחדש; בעוד שמעריב ניסה גם להוריד את הרמה של העיתון, ולהכניס תוכן שיווקי, עובדים בשכר נמוך, הציבור היה מוכן להבין זאת אם היה מדובר בעיתון שמחולק בחינם. אבל עיתון בתשלום? הרי שאם הציבור משלם על משהו, ראוי שהוא יזכה לטוב ביותר.

4.

גם ישראל היום וגם מעריב הם עניין זמני; תוך מספר שנים מצומצם יקומו לא מעט אתרים איכותיים שיציעו חדשות, ידיעות ופרשנויות מאוגדות מהרשת; דעותיהם של בן כספית או בן דרור ימיני שוות לדעותיהם של גיא בכור ושל יובל דרור. בעידן בו כל אחד יכול להתבטא, הרי שהערך המוסף של הנייר קיים כל עוד אותו נייר זמין; בקרוב, גם זה יגמר. אם מעריב יהפך לחינמון, היתרון היחסי שלו נעלם כעיתון; אבל אם מעריב יהפוך לעיתון איכותי, עם כתבות עומק, ידע, ערך מוסף, הוא יוכל להלחם במתחרים האמיתיים שלו. בשביל זה, כמובן, הוא יצטרך להשקיע כסף.