"כל עוד לא תחול הורדה חדה ברמות השכר של העובדים במשק הציבורי, תתקשה הממשלה לקבל את תמיכת הציבור בתוכנית הכלכלית של האוצר". כך אמר (יום א', 20.4.03) נשיא לשכת היועצים העסקיים בישראל, רו"ח יעקב קופרברג.
לשכת היועצים העסקיים בישראל מציעה לקבוע בחוק תקרת שכר במשק הציבורי, שמעליה אין משלמים אגורה אחת יותר. על המגזר הציבורי לפעול גם הוא במונחי עלות תועלת, ובעת מצוקה לחתוך בהוצאות ולהתייעל.
מקבלי השכר הגבוה יתבקשו לוותר מרצונם על חלק מהשכר שהם מקבלים. אלה שיסרבו לוותר, יאלצו לפרוש ממקום העבודה. קופרברג ציין, כי אין מנוס מהליכה בדרך זו על אף הקשיים שהדבר יגרום.
שר האוצר, בנימין נתניהו, הסכים לדחות את הדיון בכנסת על התוכנית הכלכלית. בפרק זמן זה המליצו לשכת היועצים העסקיים בפני נתניהו להודיע על כוונתו להביא לחקיקה את הצעה, לפיה יקבע במשק הציבורי שכר מקסימום. ההצעה זו תוגש בכנסת בד בבד עם ההצעה לאשר את התכנית הכלכלית שיגיש האוצר.
ההחלטה שתקבל הכנסת בעניין זה תהיה תקפה לגבי כל הרשויות המקומיות ותחול גם על מי שמועסקים בחוזים מיוחדים.
גם המשק הפרטי יידרש לנהוג באיפוק. הפרסומים על משכורת עתק של מנכ"לים ומנהלים ברמות שונות משחיתים את העם ויוצרים קיטוב ואווירה מסוכנת. מוסד פרטי אשר ירשה לעצמו להיות נדיב, ולהציע שכר לא סביר למנהליו, יוזמן על-ידי וועדת הכספים של הכנסת להסביר את פשר ההחלטה.
מלשכת היועצים העסקיים נמסר, כי אין זה נכון כי החלטה כזו תבריח מכאן אנשים מוכשרים. במדינה שבה יש 250 אלף מובטלים, בהם 60 אלף אקדמאים עולים מרוסיה, סביר שימצא לכל אדם תחליף.