המדינה ביקשה מבית המשפט המחוזי בבאר-שבע להורות על מעצר עד לתום ההליכים של אחמד גרדאת ברששת, סייען של כוחות הביטחון.
ברששת הואשם בעבירות בנשק, ובכתב האישום נאמר כי "ביום ה-5.1.10, בשעות הצהריים, נסע הנאשם יחד עם פוזי בדריה וסיהאם אלבטאט עבדאללה בכלי רכב מסוג סקודה לבן, שמספרו 94-527-68, (להלן: "הרכב") השייך לבדריה. הנאשם, בדריה וסיהאם נסעו ברכב, בין השאר מפסגת זאב לבית חנינה. במהלך הנסיעה, החזיק הנאשם באקדח מסוג F.N 9 מ"מ, כשבתוכו מחסנית ובה 11 כדורים. לנאשם אין רישיון או היתר לשאת נשק או תחמושת מכל סוג. במעשיו המתוארים לעיל, הנאשם נשא והוביל נשק בלא רשות על-פי דין".
בדיון בפני שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, רפאל יעקובי, מיום 8.1.10, הסכים עורך דינו של ברששת לקיומן של ראיות לכאורה. עם זאת, טען שקיימת אפשרות שאחד משני האנשים שסעדו עם מרשו במסעדה הכניס את האקדח לתיקו בשעה שעזב את שולחן האוכל לזמן קצר.
במסגרת הדיון הוסכם שיוגש תסקיר מעצר, וזאת משום שברששת הוא סייען ותיק לכוחות הביטחון. בתסקיר צוין שאין יכולת להעריך את תגובתו של ברששת אם יהיה נתון לאיום ממשי על חייו, והוא מתקשה לקבל אחריות על מעשיו ומשמעותם. עוד נאמר, כי אם בית משפט ישקול את שחרורו של ברששת למעצר בית, מומלץ לשחררו למעצר בית בבית אביו שבבית חנינה.
בסופו של דבר, השופט קבע כי יש בסיס למעצרו של ברששת עד תום ההליכים וכי אין מקום לשחררו לחלופה שהוצעה על ידיו. "עם זאת, אם תוצע חלופה מתאימה, ניתן יהיה לבחון אותה ולשוקלה".
הוא הוסיף כי "בחינה של מכלול חומר הראיות מגלה כי קיימות ראיות בעלות פוטנציאל הרשעתי, במידה הנדרשת כדי לשמש ראיות לכאורה לביסוס בקשה למעצר עד תום ההליכים".
לדברי השופט, במסגרת חקירתו, לא העלה ברששת את האפשרות שאחד מן האנשים שסעדו עימו במסעדה הטמין את האקדח בתיקו, אלא ציין ש"הלך לדקה לשטוף את הידיים". השופט אמר כי הסועדים מסרו בהודעותיהם שברששת לא עזב את השולחן.
"לנוכח התמונה בכללותה אני סבור שקיימת עילת מעצר בדמות מסוכנות משמעותית של המשיב. אני גם סבור שאין בחלופה של מעצר בית בבית האב שבבית חנינה כדי לאיין את המסוכנות או לצמצמה במידה מספקת. כשאנו מצרפים את מה שמיוחס למשיב בכתב האישום דנן (החזקת נשק שבתוכו תחמושת) לכך שבמקום מגוריו, בבית חנינה, נעשה באפריל 2009 ניסיון לחיסולו, ולכך ששירות המבחן מתקשה להעריך תגובתו אם יהיה נתון לאיום ממשי על חייו, נראה שאין בשהייה במקום המוצע משום צמצום מספיק של מסוכנות המשיב", דברי השופט.
