יו"ר מועצת המנהלים של הכשרת השוב, יעקב נמרודי, הגיש ערעור (יום ב', 21.4.03) לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ערעור על הרשעתו.
כתב האישום שהוגש נגד נמרודי התייחס לשלושה אישומים. על-פי האישום הראשון הואשם נמרודי יחד עם אריה קרישק בקשירת קשר לביצוע עוון, הטרדת עד, שיבוש הליכי משפט וקבלת דבר במרמה בקשר לעד מוקי גינוסר, אשר היה אמור לשמש עד תביעה במשפטו של עופר נמרודי, בנו של יעקב. מאישום זה זוכה נמרודי.
על-פי האישום השני, הואשם נמרודי יחד עם קרישק בקשירת קשר לביצוע עוון, הטרדת עד ובשיבוש הליכי משפט בקשר ליגאל תם, אשר היה עד מדינה במשפטו של עופר נמרודי.
באישום השלישי נטען כי נמרודי ואריה קרישק קשרו קשר לבצע עוון, הטרדת עד, שיבוש הליכי משפט וקבלת דבר במרמה בהתייחס לרפי פרידן, שהיה גם הוא עד מדינה במשפטו של עופר נמרודי.
בית המשפט הרשיע את נמרודי בשני האישומים האחרונים, מכוח הקשר שנקשר בינו לבין קרישק, ולא נטען כי התקיים היסוד הפיזי של העבירות.
בערעור טוען נמרודי באמצעות עורכי הדין יגאל ארנון, ברק טל ותומר ויסבלך, כי הכרעת הדין המרשיעה של בית המשפט הינו רצוף שגיאות.
הערעור מתבסס על שלושה טיעונים עיקריים:
"בגישתו לבחינת הראיות שהובאו בפניו, ובכלל זה התעלמות שיטתית וגורפת מראיות חשובות ומרכזיות, והסקת מסקנות שאינן מתיישבות, בלשון המעטה, אף עם הראיות החלקיות עליהן נסמך; בהסתמכות על ראיות פסולות ובלתי קבילות, לרבות ספקולציות, מסקנות, השערות וסברות בלתי מבוססות".
"באיתור משמעותה של התמונה העובדתית שהובאה בפניו, בניתוחה ובהבנת פשרה, באופן שאינו מתיישב עם השכל הישר ועם טבעם של הדברים. במישור זה גם נקלע בית המשפט קמא לסתירות מהותיות בפסק דינו, וייחס למערער, באופן שיטתי, מעשים, פעולות, כוונות, מחשבות, השערות ואמירות של קרישק, תחת לדון את המערער על-פי מעשיו וכוונותיו שלו".
"ביישום הדין הרלוונטי לעבירות בהן הרשיע את המערער על העובדות והממצאים שהתגלו מן הראיות שהובאו בפניו ובהימנעות מבחינה קפדנית של יסודות העבירות, הן היסוד העובדתי והן היסוד הנפשי; בתוך כך נקלע בית המשפט קמא לסתירות מהותיות וקשות בפסק דינו, בין היתר בין ההנמקה לזיכויו של המערער בפרט האישום הראשון, לבין ההנמקה להרשעתו בפרטי האישום האחרים".
על-פי המערער, מדובר בטעויות שמשקלן של כל אחת מערער את יציבות מבנה ההרשעה. לטענת נמרודי, בית המשפט התעלם מפרקים ראייתיים שלמים, באופן שהקורא את הכרעת הדין כלל אינו מודע לקיומם.
בערעור מצויינות שתי דוגמאות בולטות להתעלמות מראיות. ראשית - בית המשפט לא התייחס לעדותו של עורך הדין דן אבי-יצחק, שהיה סניגורו של עופר נמרודי, במשפט בו נחשד יעקב נמרודי כי ניסה לשבש הליכי חקירה (אבי-יצחק היה עד ההגנה היחיד). שנית, שורה של ראיות שהובאו ממשפטו של עופר נמרודי, המעידים על מהותם של העדים תם ופרידן.
בערעור המחזיק כ-83 עמודים הועלו שורה ארוכה של טענות כלפי הכרעת הדין בערכאה הקודמת. הדיון בערעור יחל בקרוב.