איך הציל שייקה אופיר את מודי בר-און?

המטרה של בנק דיסקונט היא להרוויח כסף. אנשים לא אוהבים גופים שמטרתם היא להרוויח כסף. כך נוצר צורך בשקר: האנשים מבקשים מאותם גופים שיגידו שהמטרה היא בכלל לשרת, לאהוב ולפנק אותם. הגופים המסחריים תמיד קשובים לאנשים שמוציאים כסף מהכיס. הם עוטים על עצמם תחפושת: אנחנו כאן כדי שתיהנו במופע של אלטון ג'ון, אנחנו כאן כדי לספק לכם חוויה תרבותית.

כדי לתחזק שקר לאורך זמן, נדרשים לא מעט שחקנים שיעטו על עצמם מסכה וימכרו לציבור חוויה תרבותית שאינה אלא כסות לעשיית כסף. מודי בר-און הוא מהמסכות הבולטות של זמננו. אדם מוכשר מאוד, שיכולתו העיקרית היא אינטגרציה בין עולמות: הוא חי בשלום בין איציק זוהר לענת זלצר, בין מכבי פתח תקוה לחמישייה הקאמרית. ומילא חי בשלום, לעתים נדמה שהוא זה שמאפשר את קיומם של הקטבים. רק בעולם של מודי בר-און יש קשר בין אלי אוחנה ל"הכל אנשים", בין עמוס לוזון ל"יזראלי דליגיישן".

היכולת הזאת, לאפשר קיום של עולמות הפוכים, שווה לא מעט כסף. בנק דיסקונט, למשל, מעוניין בדיוק בכישרון הזה שמסוגל לשלב בין המטרה הסמויה לעשות כסף, לבין המטרה הגלויה להתחנף ללקוחות. בר-און מצליח לבצע את האינטגרציה הזאת עבור דיסקונט כבר לא מעט שנים. הבנק מרוצה, הלקוחות מרוצים. האם מודי בר-און מרוצה?