הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים ספורט משפט כלכלה בריאות המגזין
רשימות  |  ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  משובים  |  נדל"ן  |  תגיות  |  פורומים  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
חדשות
ראשי  /   חקלאות וכפר   כלכלה/עסקים   ממשל   תשתית     |  שתף:    |    |  דוא''ל:    |  הדפסה:    |    הגדל גופן    הקטן גופן
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 קסלמן וקסלמן PwC Israel
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
שר המשפטים אריה דרעי
22/10/2012   |   עמי דור-און
 
 
 
אצבע על ההדק
22/10/2012   |   אורי הייטנר
 
 
 
זמן הסתר וזמן הסוד
22/10/2012   |   הרצל חקק
 
 
 
שלום על תנאי
22/10/2012   |   שלמה פרלה
 
 
 
שתי אמות משפט
22/10/2012   |   איתן קלינסקי
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
דוח ביין / ועדת החקירה למשק המים:
המלצת הדוח: להכין קודקס מים חדש
חברי ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים - כסלו, ביין ואבינמלך [צילום: כתום צלמים]

שר התשתיות יגיב לדוח ביין רק מחר
עידן יוסף
יכנס מסיבת עיתונאים מיוחדת * רשות המים: שמחים שהדוח מאמץ את הרפורמה * הוועדה לביקורת המדינה תקיים דיון בנושא הדוח
לרשימה המלאה

ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים מפרסמת את מסקנותיה ואינה מטילה אחריות אישית רוב הליקויים תוקנו

  דוח ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים / תקציר  
  פרק 1: הגורמים המיידיים למשבר במשק המים  
  פרק 2: התנהלות רשות המים  
  פרק 3: קביעת יעדים והכנת תוכניות אב למשק המים  
  פרק 4: אסדרה  
  פרק 5: תקציב ועצמאות תקציבית  
  פרק 6: היבטים משפטיים של משק המים  
  פרק 7: מקורות להעשרת היצע המים  
  פרק 8: איכות המים  
  פרק 9: ייעול השימוש במים  
> המלצות הוועדה


▪  ▪  ▪
משבר המים חמור. אין מדובר במכת טבע, אלא במעשה ידי אדם. כך קובעים ממצאי ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים, בראשות השופט בדימוס פרופ' דן ביין, שבה היו חברים גם פרופ' יואב כסלו ופרופ' יורם אבנימלך. בדוח שאורכו 173 עמודים, מנותחים הכשל האסטרטגי בקבלת ההחלטות ועוד שורה ארוכה של נושאים. זוהי הפעם הראשונה בה ועדת חקירה ממלכתית חקרה את מכלול ניהול משק המים בעשור האחרון, כולל המשבר הנוכחי.

למרות שלא נשלחו מכתבי אזהרה והוועדה מנמקת כי לא הטילה אחריות אישית על מישהו מהנחקרים מאחר שמדובר במשבר מתמשך של שנים שלו אחראי הרבה יותר מאדם אחד.

היטל הבצורת מוצדק אך מחמיר

לגבי היטל הצריכה העודפת שהוטל כאמצעי לחיסכון – זה לא זכה להסברה מתאימה, ולכן נתפש כמס הבא להעשיר את קופת האוצר. גם העלאת תעריפי המים באותה תקופה לא תרמה למצב ועוררה זעם. הוועדה קובעת כי היטל הבצורת הינו אמצעי לגיטימי לעידוד החיסכון, ובלבד שיוטל על רמת צריכה החורגת בשיעור ניכר מרמת צריכה הבסיסית ובאופן שרק מיעוט קטן של משתמשים שצריכת המים שלהם היא חריגה, ישאו בנטל הזה. לדעת הוועדה, אם ההיטל חל ברמות צריכה נמוכות יותר, הוא הופך למשעה למס שמטרתו להעשיר את אוצר המדינה ולא להביא לחיסכון במים. הצלחת ההיטל הזה תיבחן בכך, שלמעשה הוא לא ייגבה, או ייגבה רק בשוליים.

ליקויים יסודיים בקבלת החלטות

המשבר במשק המים בא אומנם בעקבות צבר של שנים שחונות, אולם בבסיסו נמצאים ליקויים יסודיים בתהליך קבלת ההחלטות ובקביעת המטרות והיעדים ארוכי-טווח במשק זה.

אלה הביאו להפקת יתר שנמשכה שנים רבות. לנציבי המים לא היה הכוח או הרצון לצמצם את הספקת המים ולהקטין את הפקת היתר. יתרה מכך, הם גם לא מסרו מידע מלא ובשפה מובנת, לציבור ולממשלה, על כך שהמדיניות המתמשכת אינה בת-קיימא. אפשר היה להקטין את הפקת היתר בשתי דרכים עיקריות: האחת, כניסה להתפלה של מי-ים בהיקף גדול יחסית; השנייה, נקיטה בשורה של אמצעים, וביניהם הקטנת הצריכה בחקלאות ובמגזרים האחרים, או הרחבת ההצע – בקולחים, התפלת מליחים, טיוב בארות וצעדים נוספים.

ליקויים רבים כבר תוקנו

הוויכוח על המדיניות הרצויה נערך בין אנשי המקצוע במגזר הציבורי ובממשלה. משרד האוצר טען שיש לטפל בבעיית המחסור באמצעים שעלותם אינה גבוהה במיוחד, בטרם פונים לפתרון היקר – התפלה של מי-הים. על-פי הדוח, סביר שהעמדה השקולה הזו התחזקה מחשש שכניסה לעידן ההתפלה תגדיל את סכומי התמיכה במחירי המים ותכביד בכך על תקציב המדינה שעל שמירתו אמון משרד האוצר. אנשי נציבות המים ואחרים במגזר המים השליכו את עיקר יהבם על ההתפלה. מדיניות הממשלה גובשה בשורה של החלטות שקבעו שילוב של התפלה ואמצעים אחרים. בביצוע נוצר הבדל משמעותי: בתחום ההתפלה הוקמו שני גופים ממשלתיים, ועדת מכרזים ומינהלת התפלה, ואלה התמקדו בקידום הקמת מפעלי ההתפלה, אך הטיפול באמצעים האחרים פוזר בין גופים ומשרדים שונים, ולא אחת הדברים התמסמסו. בתחומים אחדים, משרדי הממשלה היו בעמדה פסיבית. כך למשל, גורמים פרטיים, לא חברת מקורות, היו אמורים להקים מפעלים להשבת קולחים. הממשלה הייתה נכונה לסייע, אך זאת רק למי שיזם. היוזמה לא הייתה באחריות משרד ממשלתי או נציבות המים. הוויתור החלקי על התפלה והחלפת אותו חלק באמצעים אחרים, היה אפוא לאחד הגורמים לאיטיות בטיפול בבעיות משק המים.

חלק ניכר מהליקויים שתוארו תוקן בשנים האחרונות ואם התוכניות שאושרו אכן יתגשמו, ההסתברות למשברים נוספים תקטן.

המלצות הוועדה

  • יש להכין, באמצעות ועדת מומחים, קודקס מים חדש שירכז ויחליף את חקיקת המים הקיימת;

  • יש למצוא פתרון מיידי בנושא ריב הסמכויות בין רשות המים לבין המשרד להגנת הסביבה, באמצעות השרים הנוגעים בדבר, ואם אין הם יכולים להגיע להכרעה ביניהם תכריע בדבר הממשלה או ועדת שרים;

  • יש לצרף נציג של משרד הבריאות למועצת רשות המים;

  • יש לעשות שימוש רחב יותר בצווים לתיקון המעוות, בעיקר בכל הנוגע לבארות מזוהמות;

  • יש לחזק את מערך האכיפה בכל הדרגים, עם הוספת כוח אדם מקצועי המתמחה בנושאי מים ואיכות הסביבה בתחום הניטור והפיקוח, ובתחום התביעה. בהקשר זה יש לשקול הקמת מחלקות מיוחדות בפרקליטויות או לפחות להכשיר מספר פרקליטים בכל מחוז ובפרקליטות המדינה שיתמחו בתחום איכות הסביבה והמים;

  • יש להרחיב את היקף השימוש במסלול האכיפה המנהלי;

  • יש לשקול איחוד מנגנוני האכיפה של רשות המים והמשרד להגנת הסביבה;

  • יש לקבוע הוראות ברורות בחוק או בהוראות מנהליות ולהנחות את הגורמים הנוגעים בדבר מתי יש לעשות שימוש בהוראות התכנון שבחוק המים, מתי יש להיזקק לוועדה לתשתיות לאומיות ומתי יש לפעול לפי הליכי חוק התכנון והבניה הרגילים;

  • לגבי בית הדין לענייני מים - ללכת באחת משתי דרכים אלה:
  • האחת: להעניק לבית הדין סמכויות רחבות בכל המחלוקות שבין האזרח לשלטון המרכזי, המקומי וספקי המים, כך שתייתר הפניה לבג"צ. זכות הערעור לבית המשפט העליון תישמר, כפי שהיא קיימת לגבי בתי המשפט המנהליים.
  • השנייה (הנראית עדיפה): ביטול בית הדין למים והעברת סמכויותיו לבתי המשפט לעניינים מנהליים שליד בתי המשפט המחוזיים. גם אם תאומץ החלופה הראשונה, אין לדעת הוועדה צורך ותועלת בצירוף נציגי הציבור להרכב בית הדין, ודי בשופט דן יחיד.

בפני הוועדה העידו 115 עדים, הוגשו מאות ניירות עמדה, התקיימו 28 דיונים פומביים ועשרות עדויות נוספות נגבו ע"י אוספי החומרים של הוועדה, הוזמנו מחקרים עצמאים ונערכו סיורים בשטח.

תאריך:  24/03/2010   |   עודכן:  24/03/2010

פורומים
חקלאות וכפר
כלכלה/עסקים
ממשל
משבר המים בישראל
תשתית
ביטוח ופיננסים
כלל פיננסים
כלל פיננסים
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |