מתוולי פאוזי תבע את אלון רסל (נתבע 1), פרי ירוחם - עסקי רכב בע"מ (נתבעת 2) ואת שירביט חברה לביטוח בע"מ (נתבעת 3) בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים עם רסל ביום: 18.8.02.
לדבריו, נסע ברכבו בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים ורסל התנגש בו מאחור. הרכב שבו נהג רסל היה שכור ובבעלות נתבעת 2, ונתבעת 3 ביטחה אותו. פאוזי פנה לשירביט בבקשת פיצוי וזו השיבה ביום: 3.3.03 שהמבוטח לא הודיע לה על התאונה ולכן לא תשלם לו. ביום: 7.6.04 פנה לנתבעת 2 ודרש פיצוי תוך שהבהיר את עמדת שירביט ולא זכה למענה. פאוזי פנה למעבידתו של רסל, ולבסוף מקץ שבע שנים פחות חמישה ימים, הגיש את התביעה הקטנה ותבע פיצוי בסך של 9,808 שקלים.
כתב התביעה לא נמסר לרסל ולפיכך נפסק שהתביעה כנגדו תימחק. הנתבעות 3-2 טענו, שאינן חבות בנזק משום שרסל לא הודיע להן על התאונה, ולא ניתן לאתרו ולברר עימו את פרטי האירוע. נתבעת 2 הדגישה שהיא אומנם בעלת הרכב, אולם לא היא ולא עובד שלה נהגו ברכב, ולכן היא אינה אחראית לפיצויו של פאוזי.
השופט אברהם רובין, קבע בפסק הדין שהמזיק הרשלן הוא רסל שנהג ברכב. "אכן, אילו זהותו של הנהג לא הייתה ידועה ונתבעת 2 הייתה מסתירה אותה, אזי יתכן שניתן היה לחייבה בפיצויים, ברם זהות הנהג ידועה ולכן דין התביעה נגדה להידחות".
באשר לנתבעת 3 חברת הביטוח שירביט, קבע השופט שאין מחלוקת שביטחה את הרכב וכי סעיפים 23-22 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א - 1981, מחייבים את המבוטח להודיע למבטח על מקרה הביטוח ולשתף עימו פעולה בבירור החבות. סעיף 24 לחוק קובע כי: "(א) לא קויימה חובה לפי סעיף 22 או לפי סעיף 23 (ב) במועדה, וקיומה היה מאפשר למבטח להקטין חבותו, אין הוא חייב בתגמולי הביטוח אלא במידה שהיה חייב בהם אילו קויימה החובה....".
לדברי השופט, הנטל להוכיח את התקיימות סעיף 24 מוטל על חברת הביטוח ומדובר בנטל לא קל, כיוון שהמבטח צריך להוכיח קיומו של נזק ממשי עקב הפרת חובת ההודעה.
השופט ציין, שפאוזי פנה לשירביט בשנת 2003 שהסתפקה בתשובה לקונית לפיה: "למרות פניותינו למבוטח, מבוטחנו לא דיווח על התאונה".
לדבריו, שירביט לא פירטה אילו מאמצים סבירים עשתה כדי לאתר אז את רסל ולברר עימו את העניין. "נציג הנתבעת 3 טען בדיון שנשכרו שירותיו של משרד חקירות לאיתור המבוטח, ברם הוא לא הציג אסמכתא לעניין זה. הנתבעת 3 גם לא פירטה איזה נזק נגרם לה כתוצאה מכך שהיא לא הצליחה לאתר את המבוטח. לכאורה הנזק שנגרם מוגבל מאוד, שכן בשאלת האחריות קשה להניח שהיה למבוטח דבר מה לומר להגנתו כאשר הפגיעה היא בצד האחורי של רכב התובע, ובמישור שמאות הנזק לא זקוקה כלל הנתבעת 3 לעזרת המבוטח".
בסופו של דבר, השופט חייב את שירביט לשלם לפאוזי סך של 6,142 שקלים ללא ריבית, בשל השיהוי הרב בהגשת התביעה. כמו-כן, תשלם לפאוזי הוצאות משפט בסך של 450 שקלים. "לא מצאתי הצדקה לפסוק סכום נוסף בגין עוגמת נפש ובזבוז זמן".