בג"צ ביטל את החלטת הממשלה להעביר 65 מיליון שקלים מסל התרופות למימון טיפולי שיניים לילדים. זאת בשל העובדה שהמהלך לא קיבל אישור של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת שמספיקה בפני עצמה לקבלת העתירה. עוד אמרו השופטים כי טרם דנו בשאר הטענות.
למעשה מחייב בג"צ את הממשלה לציית לחוקי הכנסת. חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי ניתן לשנות תקציבים אליהם הולכים תקציבי משרד הבריאות באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
השופטים,
מרים נאור,
חנן מלצר ו
יצחק עמית, כתבו בהחלטתם: "החלטת הממשלה מכריזה על הוספת תחום חדש לסל שירותי הבריאות. החלטת הממשלה אינה מקיימת את אמות המידה להוספת תחום חדש לסל שירותי הבריאות". השופטים גם פסקו כי על המדינה לשלם עשרת אלפים שקלים לשכר טירחה של שלוש העותרות.
סגן שר הבריאות,
יעקב ליצמן, הגיב להחלטה והודיע כי הנושא אכן יועבר לאישור הוועדה כפי שפסק בית המשפט "אם זו הבעיה היחידה - זה מה שייעשה. בוועדה יכריעו האם רוצים טיפולי שיניים חינם לילדים. מפליא אותי למה לקח (לבג"צ) להם חמישה חודשים כדי לומר שצריך לקבל אישור. למה לא הודיעו לי כל אותו זמן שצריך אישור".
דבריו של ליצמן עומדים בניגוד לשתי עובדות: (א) בג"צ לא אמר שזו הבעיה היחידה, אלא שטרם דן באחרות ודי בעובדה שהנושא לא אושר בוועדה כדי לקבל את העתירה, כאמור; (ב) כאשר נשאלה הממשלה האם בכוונתה להעביר את הנושא לאישור בוועדה הפרלמנטרית, השיבה נציגת הפרקליטות כי הממשלה אינה מתכוונת לקבל את אישור הוועדה.
את העתירות בנושא הגישו קרן דולב לצדק רפואי, ההסתדרות הרפואית והתנועה למען איכות השלטון. במהלך חריג, הצטרפה גם הכנסת בחוות דעת מטעמה לעמדת העותרים נגד עמדת הממשלה, כשהיא קובעת כי "הכללת טיפולי שיניים משמרים לילדים במסגרת סל שירותי הבריאות טעונה תיקון בחקיקה ראשית של סעיף 6(א) לחוק ולכל הפחות – הליך לפי סעיף 6(ב) לחוק, קרי: אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת".
השופטים נמנעו בשלב זה מהכרעה האם ההחלטה מנוגדת ל"פשרת
חיים אורון" אשר כרכה את הגדלת תקציב הסל בביטול הביטוחים המשלימים לתרופות שמחוץ לסל, ונמנעו מלהכריע האם הדרך שבה התקבלו ההחלטות בממשלה התבצעה בהתאם לחוק.
