יצואנים ישראלים טוענים, כי ההאטה בגידול הייצוא לאירופה נובע מחרם צרכנים לא מאורגן נגד ישראל, המתרחש בעיקר בגרמניה, אנגליה, צרפת וסקנדינביה - כך מדווח העיתון "גלובס". היצואנים אומרים, כי הגידול בייצוא לאירופה נמוך מהגידול בייצוא לארה"ב.
מקור ממשלתי בכיר אישר, כי אכן מתקיימת תופעה של החרמת מצרכים ישראליים. מספר חברות מזון אישרו שהן סובלות מהתופעה, אך סירבו לפרסם את שמן, מאחר שהיום הן עדיין מופיעות ברשימות של האיחוד האירופי כחברות ישראליות ולא חברות בשטחים.
מנכ"ל יקבי רמת הגולן, שלום בלייר, אמר ל"גלובס", כי החברה, הנמצאת מעבר לקו הירוק מבחינת האיחוד האירופי, אינה זכאית בשל כך להנחות המכס שנקבעו בהסכם הבילטרלי בין ישראל לאיחוד האירופי, אלא במכסות מצומצמות ביותר.
לדבריו, החלטת האיחוד האירופי הצפויה בקרוב, לפיה יוטל מכס על מוצרים ישראליים מהשטחים, לא תביא לנזק דרמטי.
בלייר הוסיף, כי בחודשים האחרונים ניכר גל החרמות של מוצרים ישראליים, כפי שהיה גם אשתקד. לדבריו, זהו "חרם צרכנים בלתי-מאורגן, הפוגע גם ביצרני מזון מאיזור ברקן ואיזורים נוספים מעבר לקו הירוק".
על-פי הערכות אנשי מינהל סחר חוץ בתמ"ת, החרם מושפע בעיקר מארגוני סטודנטים ומפעילים פרו-פלשתיניים.
לטענת בלייר, "האנטי ישראליות" הביאה לתלונה של מכון התקנים האנגלי נגד יקבי רמת הגולן. המכון האנגלי התלונן, כי החברה מציינת על בקבוקי היין שהם מיוצרים בישראל (made in Israel), בעוד שלדעתם יש לכתוב "מיוצר בשטחים הכבושים". בינתיים לא המשיך המכון האנגלי לפעול נגד החברה בתלונה זו.
"בעוד הייצוא שלנו לארה"ב הוכפל ב-2002 להיקף של 2.5 מיליון דולר, הייצוא לאירופה ירד ב-15%, ל-2 מיליון דולר. המשווקים שלנו באירופה אומרים בגלוי שהייצוא נפגע לנוכח ההתנגדות לישראל.
"המשווק שלנו בגרמניה אמר לנו 'כשגברת בראון ניגשת למדף ורואה שהמוצר 'מייד אין איזראל', היא נרתעת ממנו וחושבת שכך היא מענישה את ישראל'", אמר בלייר והוסיף, כי התגייסות היהודים באירופה וארה"ב להגברת קניית מוצרים מסייעת להקטין את הפגיעה בייצוא מזון ישראלי.
סמנכ"ל תכנון וכלכלה במשרד התמ"ת, מוטי איש-שלום, אמר כי למרות התחזקות האירו, הייצוא לאיחוד האירופי עלה בשליש הראשון של השנה ב-7% בלבד ל-2.1 מיליארד דולר, לעומת 12% גידול בייצוא לארה"ב ולאסיה".
הנתונים ממשיכים מגמה שהחלה להסתמן אשתקד, כאשר הייצוא לאיחוד האירופי ירד ב-11%, לעומת ירידה של 1% בלבד בייצוא לארה"ב.
איש-שלום נימק מגמה זו, בכך שלמרות ההאטה בכלכלה האמריקנית, שיעורי הצמיחה בה עדיין גבוהים מאשר באירופה. כן הסביר, כי יש שיפור מסוים בייצוא ענפי הטכנולוגיה העילית לארה"ב, בניגוד לסטגנציה בשווקים האירופיים, וגידול ברכש אמריקני של מוצרים בטחוניים ישראליים, לפני המלחמה בעיראק.
