דמי התיווך של מיכה חריש "התכווצו" לאלפים בודדים

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יצחק ענבר, קבע לפני כשבוע (19.8.10), בהחלטה המשלימה לפסקו מפברואר, כי השר לשעבר מיכה חריש לא יהיה זכאי לקבל דמי תיווך בשל השקעות בחברת מוביליי, מאחר שעל-פי ההסכם, התובעת - חברת טלקטורפ קומיוניקיישן - אינה זכאית לדמי תיווך לשם מחקר ופיתוח שהושקע בסכום אשר אינו עולה על 150 אלף דולר. בהקשר זה קבע השופט כי כל אחת מהזמנות העבודה תחשב עסקה עצמאית.

את חברת מוביליי ייצגו עורכי הדין מרדכי בייץ ואורית מלכה ממשרד יגאל ארנון ושות'. טלקורפ יוצגה ע"י עורכי הדין רם ז'אן ודנה בטאט ממשרד עמר רייטר ז'אן ושות'.

השר לשעבר ציפה לקבל מיליונים רבים של דולרים ממוביליי, אולם בית המשפט קבע כי דמי התיווך של חריש מסתכמות לכדי סכומים של אלפי דולרים בודדים, אשר אינם עולים על 20 אלף דולר לתקופה בת חמש שנים.

תחילת הפרשה בשנת 2003, אז יצרה טלקורפ, חברת ייעוץ בבעלותו של חריש, קשר בין חברת ההייטק הישראלית מוביליי ובין חברת מגנה, ענקית בינלאומית בתחום ייצור חלקי הרכב. ההתקשרות שנוצרה בזכות חריש יצרה עסקות בין מוביליי ובין מגנה והפכה את מגנה ללקוח של מוביליי.

ב-19 בפברואר השנה פסק השופט ענבר כי השר לשעבר מיכה חריש פתח דלתות לחברת מוביליי אצל חברת מגנה, ובגין כך הוא זכאי לקבלת עמלות בשיעור אחוז אחד מהכספים המשולמים למוביליי על-ידי מגנה. החברה טענה כי היא צריכה לשלם לו במשך שנתיים בלבד ואילו הוא טען שהיא חייבת להמשיך לשלם לו לנצח. בהקשר זה פסק השופט ענבר לטובת השר לשעבר מיכה חריש. על פסק זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון.

עם זאת, קבע כאמור השופט כי העמלות המשתלמות בשל פתיחת דלתות אינן מתקבצות מעבר לאלפי דולרים בודדים. השופט ענבר דחה את דרישת השר לשעבר תוך שקבע בפסק הדין מפברואר כי עסקת השקעה דורשת הרבה מעבר לפתיחת דלתות. מוביליי, אגב, טענה כי פתיחת הדלתות בעסקת ההשקעה לא הועילה לה כלל בסופו של דבר.