הפרש הדורס מעמונה מערער על עונשו

בית המשפט המחוזי בירושלים ידון (יום ב', 13.9.10) בערעורו של דודו אדרי, הפרש המשטרתי שהורשע בכך שרמס את תושב עפרה יהודה עציון תחת פרסות הסוס שלו במהלך הריסת בתים במאחז עמונה לפני כארבע שנים וחצי.

דריסת עציון נקלטה במצלמות הטלוויזיה [ניתן לצפות בה בסרטון המצורף] והפכה לאחת מן התמונות הזכורות ביותר מן האירוע שהיה אחת ההתנגשויות האלימות ביותר בין מתיישבים לבין המשטרה והצבא.

אדרי ערער הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין של שופטת בית משפט השלום רבקה פרידמן-פלדמן, תוך שהוא מציין, שאם ישאר גזר הדין על-כנו – משמעותו פיטוריו מן המשטרה.

במסגרת הערעור, המשיך אדרי להתייחס לאירוע בעמונה כאל מלחמה כנגד המפגינים.

בסעיף 3 לערעור ציין כי בית משפט השלום לא בחן את "תורת הלחימה" בה צריכים היו להשתמש הפרשים. בכך הוא ממשיך את הסגנון בו נקט במהלך עדותו במשפטו, כאשר אמר כי "בעמונה מבחינתי זה מה שהיה. הייתה מלחמה עם מפגינים".

עוד טען אדרי, כי לא ברור מדוע העדיפה השופטת פרידמן-פלדמן את חוות הדעת של מומחה-הרכיבה שהובא מטעם המחלקה לחקירות שוטרים, המומחה אורי פלג, על פני מומחי-הרכיבה שהוא עצמו הביא מטעם ההגנה. פלג העיד בפני בית המשפט, כי אדרי הדהיר את הסוס במתכוון אל עבר עציון, תוך שליטה מלאה וללא שום ניסיון למנוע את הרמיסה באומרו כי "הנתון הבולט הוא שהרוכב לא עשה דבר למניעת המקרה למרות "שהכתובת על הקיר" מראה זאת בבירור...הרוכב שולט על הסוס...דוהר למקום ואם הוא היה רוצה או מנסה, הוא היה עוצר אותו".

בארגון זכויות האדם ביש"ע, אשר הוביל את המאמץ להביא את אדרי לדין, אמרו הבוקר כי אדרי לא ציין בערעורו, את דברי השופטת בהכרעת הדין, שציינה כי עדי ההגנה שעליהם הוא נסמך "הינם שוטרים, אנשי יחידות הפרשים, כאשר אחד מהם אף היה מפקדו הישיר של הנאשם באירוע, ומשכך הם עדים בעלי ענין, הם אינם עדים אוביקטיבים ויש להתייחס לחוות דעתם ולעדותם במלוא הזהירות". יתרה מזאת, ציינה השופטת כי שלושת מומחי ההגנה הגישו חוות דעת דומות ביותר, כאשר חוות הדעת של פרי מרגלית וליאור נחמני אף זהות בחלקן לחלוטין. "חלקים שלמים מחוות הדעת של השניים זהים לחלוטין, והדבר פוגם במהימנותם", קבעה בהכרעת הדין.

אחד מטיעוניו המרכזיים של אדרי בערעורו הוא שהרשעתו עלולה להביא לפיטוריו מהמשטרה, וכי השופטת הייתה מחויבת להשוות את העונש שגזרה עליו לעונש שנגזר על שוטרים אלימים אחרים, בשל מה שהוא מכנה "עיקרון אחדות הענישה".

סנגורו של אדרי הביא בפני השופטת מקרים בהם מח"ש עצמה הסכימה לענישה מקלה כנגד שוטרים אלימים. אולם השופטת קבעה כי "האפשרות שהנאשם לא יוכל להמשיך לשרת במשטרה. הינה אך ורק פועל יוצא של מעשיו של הנאשם ותוצאה ישירה שלהם. הנאשם הינו שוטר במשטרת ישראל האמונה על ביטחון הציבור, ובמקום למלא תפקידו כנדרש, פגע במתלונן בהתנהגות אלימה, שלא לצורך ובאופן בלתי סביר". כן קבעה השופטת, שהעובדה ששוטרים אחרים זכו לעונשים קלים מידי אינה מהווה הצדקה להוריד את רף הענישה על אלימות משטרתית.

בתוך כך אומרת מנהלת ארגון זכויות האדם ביש"ע, אורית סטרוק, כי גם העונש שקיבל אדרי – שלושה חודשי עבודות שירות - הינו קל ביותר ומהווה זילות של העבירה החמורה שבה הורשע.