האוכל טעים יותר אחרי עבודה קשה

אין דבר חדש בעובדה שאנו מעריכים הרבה יותר משהו שעמלנו קשה על-מנת להשיגו. כעת חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס לוקחים את הרעיון צעד אחד קדימה ומגלים לנו שהוא נכון גם כשמדובר באוכל... המחקר מרמז על כך שעבודה קשה יכולה להגביר אפילו את מידת ההערכה שלנו למזון שטעמו לא חביב עלינו, כמו מזונות דלים בשומן ובקילו-ג'אול (יחידת עבודה ואנרגיה). לפחות בתיאוריה, המשמעות היא שאם עלינו לבחור בין צלחת גזר גמדי לבין חטיפים מתוקים כמו "טעמי" או "מקופלת", נעדיף כפי הנראה את הבחירה הכתומה.

ביסודו של דבר, מה שהמחקר הראה הוא שאם משקיעים מאמץ רב יותר כדי לקבל מזון מסוים, לא רק שמעריכים אותו יותר, אלא נהנים יותר גם מטעמו. נכון לעכשיו, החוקרים לא יודעים לומר מדוע המאמץ משפר את טעמו של המזון, אך משוכנעים כי הוא אכן עושה זאת וכי ההשפעה נמשכת לפחות 24 שעות לאחר העבודה הקשה שהושקעה כדי להשיגו. המחקר פורסם תחת השם "מאמץ גדול יותר מעורר את תכונות הטעם היעילות של המזון", בכתב העת Proceedings of the Royal Society B.

לתוצאות המחקר משמעות רבה לא רק בגלל שהן מעוררות תקווה שאנשים הנאבקים לשמור על משקל בריא נוטים גם לצרוך מזונות דלי קלוריות יותר, אלא משום שהם מספקים תובנה עמוקה יותר לגבי שיטות של שינוי התנהגות שהיא פחות אופטימלית.

עבודה קשה יותר - הנאה גדולה יותר

צוות החוקרים ביצע שני ניסויים בעזרת עכברי מעבדה. במסגרת הניסוי הראשון, העכברים אומנו להגיב לשתי דוושות. אם לחצו על דוושה אחת פעם אחת בלבד, הם תוגמלו בחטיף מתוק. על דוושה נוספת היה עליהם ללחוץ 15 פעמים כדי לקבל חטיף דומה. מאוחר יותר, כשקיבלו העכברים גישה חופשית לשתי הדוושות, המכרסמים העדיפו בבירור את המזון עליו נאלצו לעמול קשה יותר.

במסגרת הניסוי השני, צוות החוקרים רצה לברר אם העדפותיהם של העכברים למזון הקשה להשגה נשארו דומות גם כאשר החטיפים סיפקו פחות קילו-ג'אול. לכן, מחצית מהעכברים קיבלו חטיפים כאלו כשלחצו על הדוושה הקשה יותר ומחצית מהעכברים קיבלו אותם לאחר שלחצו על הדוושה הקלה.

כששתי קבוצות העכברים קיבלו מאוחר יותר גישה חופשית למזון שסיפק פחות אנרגיה, אלו שהשתמשו בדוושה שדרשה מאמץ גדול יותר אכלו ממנו יותר, ואפילו נראה היה שנהנו יותר מהעכברים בקבוצה השנייה.

לאחר מכן ניתחו החוקרים את הדרך בה צרכו העכברים את המזון, מפני שצריכת מזון יכולה לנבוע ממספר גורמים, כולל טעמו, מידת הרעב של העכברים ומידת השובע שהמזון תרם לה. החוקרים השתמשו בהתנהגות של ליקוק כאמצעי למדידת הנאה שחשו המכרסמים מהחטיף שקיבלו, וגילו כי העכברים שנאלצו לעמול קשה יותר כדי לקבל אותו נהנו ממנו למעשה הרבה יותר.

המסקנה הבסיסית אליה הגיעו החוקרים היא שבמצבים כאלו, מאמץ רב יותר כד להשיג מזון מסוים משנה את ערכו של המזון בעינינו ואת טעמו של המזון. כלומר, ייתכן שאנשים הסובלים מהשמנה יוכלו לשנות את הרגלי האכילה שלהם כך שיעדיפו מזון בריא יותר ודל קלוריות על-ידי כך שישנו את מידת המאמץ הנדרשת כדי להשיג את המזון.