היום לפני 48 שנה, ב-15 בדצמבר, 1961, נידון אדולף אייכמן למוות.
בלילה שבין ה-31 במאי ל-1 ביוני, לאחר סירוב הנשיא לחנינה, הוצא להורג בתלייה, גופתו נשרפה ואפרה פוזר מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל.
זו הייתה הפעם היחידה שגזר-דין מוות אזרחי הוצא אל הפועל במדינת ישראל.
אדולף אייכמן מילא תפקיד מרכזי במנגנון ההשמדה הנאצי ובשנות השלושים היה אחראי לארגון ההגירה היהודית מאוסטריה, מגרמניה ומצ'כיה. אייכמן היה ידוע בשיטותיו האכזריות לזירוז ההגירה הכפויה.
בספטמבר 1939 מונה אייכמן לראש המחלקה היהודית בגסטפו וב-1491 הועלה לדרגת ס"ס-אוברשטורמבנפירר. בתוקף תפקידו עסק בארגון גירושים המוניים של יהודים, והובלתם למחנות ולאתרי ההשמדה.
אייכמן פיקד על חלקים ניכרים בתוכנית השמדתו של העם היהודי, ועמד בראש המחלקה שריכזה את ביצוע "הפתרון הסופי" להשמדת היהודים.
לאחר המלחמה, בשנת 1950, ברח אייכמן והסתתר עם משפחתו בארגנטינה במשך 15 שנה. הוא נחטף על-ידי המוסד במאי 1960 מארגנטינה, שם חי תחת השם ריכרדו קלמנט.
ב-23 במאי 1960, הודיע ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, על לכידתו של רב-המרצחים אדולף אייכמן בהודעה מיוחדת בכנסת. אייכמן נלכד בפעולה נועזת של המוסד בפיקודו האישי של איסר הראל. לימים יכתוב הראל על מבצע זה את ספרו רב המכר "הבית ברחוב גריבלדי" אשר תורגם לשפות רבות.
ארגנטינה הגישה תלונה רשמית למועצת הביטחון של האומות המאוחדות, שהוקיעה את החטיפה אך הכירה בצורך בהעמדת אייכמן למשפט.
אייכמן, שנתפס באזור מגוריו בארגנטינה, הוסתר בבואנוס איירס, ומשם הוטס לישראל. פה נלקח לחקירות והופקדה עליו שמירה של 24 שעות ביממה, ללא מגע עם התקשורת.
המשפט של מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן נפתח בירושלים באפריל 1961. אייכמן הואשם "בביצוע פשעים נגד העם היהודי, פשעים נגד האנושות,
פשעי מלחמה וחברות בארגון עוין שהן עבירות לפי החוק לעשיית דין עם הנאצים ועוזריהם משנת 1950".
השופטים היו משה לנדאו, בנימין הלוי ו
יצחק רווה. מי שהגן
על אייכמן היה ד"ר רוברט סרווציוס, והתובע מטעם מדינת ישראל היה גדעון האוזנר.
אייכמן הושב במרכז האולם בתא זכוכית משוריינת, להגנה על היושב בתוכו.
במשפט העידו 108 עדים מטעם התביעה שסיפרו על מה שאירע להם בשנות המלחמה, וייצגו בעדותם את סיפורם של שישה מיליון יהודים שנרצחו.
מטעם ההגנה העיד הנאשם עצמו - אדולף אייכמן, שטען כי היה 'רק פקיד' ושפשעו היחיד הוא שמילא פקודות.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
