המדינה נסוגה מערעור על זיכוי ב"דסק הצרפתי"

המדינה הודיעה היום (ב', 10.1.11) לבית המשפט העליון, כי הוא מוכנה לחזור בה מערעורה על זיכויים של אנשי "הדסק הצרפתי" בבנק הפועלים מאשמת הלבנת הון. המדינה מתנה את הסכמתה בכך שהסניגורים יסכימו לביטול האמירות העקרוניות שבפסק דינו של בית המשפט המחוזי, הנוגעות לעבירת הלבנת ההון.

קרן ללום, עובדת סניף הירקון של בנק הפועלים, ואלכסנדר גאווי, לקוח של הסניף, זוכו בבית המשפט המחוזי בתל אביב לאחר שנקבע, כי הם הפרו את הוראות החוק כאשר הללו טרם הוטמעו כראוי. בית המשפט מתח ביקורת על עצם הגשת כתב האישום נגדם, במה שהגדירה בזמנו המדינה כאחת הפרשות החמורות ביותר בתחום הלבנות ההון. בפרשה זו עדיין עומד לדין ארקדי גאידמק, שלטענת המדינה היה אחד ממלביני ההון העיקריים באמצעות אותו סניף.

ללום וגאווי הואשמו מרמה במסירת מידע כוזב בנוגע לזהות הנהנים בחשבונות בסניף, בהם הופקדו כספים מחו"ל שמקורם לא ידוע, במטרה לגרום לדווח כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון. המדינה ערערה על זיכויים לגבי אישום אחד בלבד, משום שסברה, כי בשל האינטרס הציבורי במאבק בהלבנת הון, ראוי להבהיר בהלכה מפי בית המשפט העליון, כי בעובדות כפי שהוכחו בפני בית המשפט המחוזי, יש להרשיע אותם באותו אישום.

המדינה התמקדה בערעור בעיקר בטענה לפיה ללום מילאה במכוון פרטים כוזבים, הן בעת מילוי טפסי הבנק, והן בעת ההזנה במערכת המיחשוב, בכך שנמנעה במכוון מלציין את שמו של גאווי כנהנה בחשבון. זאת, למרות שידעה, כי הכספים בחשבון הם שלו, וזאת למרות שזה ישב מולה בבנק בעת שעשתה כן, וכי כפועל יוצא ידווח דווח מטעה וכוזב אל הרשות לאיסור הלבנת הון.

כן סברה המדינה, כי אין מקום לזיכוי המבוסס על טענות בדבר אווירה, העדר הטמעה של חוק חדש או הסתמכות שלא על-פי המבחנים שנקבעו בהלכות בפסיקתו של בית המשפט העליון, וכי לקביעות נורמטיביות של בית המשפט העליון בעניין זה תהיה חשיבות רבה בכל הנוגע לאכיפתם של חוקים כלכליים ופיסקאליים אחרים.

בדיון בערעור שהתקיים בזמן שביתת הפרקליטים, בלא נוכחות נציג המדינה, המליץ בית המשפט העליון בפני המדינה לשקול אם ראוי להגיע להסדר אשר יביא לביטול הקביעות הנורמטיביות שבפסק דינו של בית המשפט המחוזי, תוך חזרה מן הערעור שהגישה.

היום הודיע המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, יהודה שפר (שעמד בראש הרשות לאיסור הלבנות הון בזמן החקירה), כי המדינה מקבלת המלצה זו וכי תודיע לביהמ"ש על תוצאות מגעיה עם הסניגורים.

שפר הדגיש: "בשל האינטרס הציבורי במאבק בהלבנת הון, והקשיים שבאכיפתו, רואה המערערת חשיבות רבה בביטול הקביעות הנורמטיביות בפסק הדין, שכן, אין להשלים עם זיכוי המבוסס על טענות בדבר אווירה, העדר הטמעה של חוק חדש, או הסתמכות, שלא על-פי המבחנים שנקבעו בפסיקתו של בית משפט נכבד זה.

"עמדת המערערת היא, כי לכך חשיבות רבה, גם לעניין אכיפתו כיום של חוק איסור הלבנת הון, וגם בכל הנוגע לאכיפתם של חוקים כלכליים ופיסקאליים אחרים, ועל כן מתחייבת הכרזה בדבר ביטולן של הקביעות הנורמטיביות בפסק הדין של בית המשפט קמא".