רשויות הפיקוח והאכיפה, ובראשן בנק ישראל והיועץ המשפטי לממשלה, יידרשו בזמן הקרוב להכריע באחת הסוגיות הכלכליות והפליליות המהותיות ביותר בהן נתקלו: האם לפתוח בהליכים לסילוקו של איש העסקים צדיק בינו מהשליטה בבנק הבינלאומי הראשון, שהינו הרביעי בגודלו בישראל.
העילה הישירה לכך:
פסק דין שניתן בימים אלה בבית המשפט העליון - 14 שנים מאז חשיפת הפרשה על-ידי הח"מ - המאשר מחדש את פסק הבורר שניתן על-ידי השופט (בדימ.)
ישי לויט. בית המשפט העליון נדרש מחדש לפרשה בעקבות ערעור שהגישה חברת ארט-בי, המיוצגת על-ידי עו"ד אליהו מירון, על החלטת בית המשפט המחוזי שביטל לפני כחמש שנים את פסק הבורר ישי לויט, בתואנה שהיה נתון בניגוד עניינים. בכך ביטל בית המשפט העליון פסק דין של בית המשפט המחוזי, שהטיל דופי חמור בבורר לויט על-לא-עוון בכפו. מיותר כמעט לציין: את התרגיל המסריח - שגרם לשיבוש מהלכי הבוררות ופגע קשות בלויט - רקחו צדיק בינו ואנשיו.
הבורר ישי לויט, שפסיקתו הוכשרה כאמור מחדש, קבע שורה ארוכה מאוד של קביעות חמורות המפלילות את צדיק בינו ושותפיו לעבירות. עיקרן: צדיק בינו הונה את חברת ארט-בי; מסר תצהירים כוזבים לבית המשפט המחוזי בתל אביב; שילם 16 מיליון דולר 'מתחת לשולחן' לצמד הגנבים בגשיק-גונשיורובסקי; ובדרך זו הצליח - במרמה ובתחבולה - להשתלט על קבוצת פז, שהינה חברת הדלק הגדולה בישראל.
-
ראו ידיעה קודמת על קביעותיו של הבורר ישי לויט.
פסק הדין שניתן על-ידי בית המשפט העליון מסבך מחדש ארבעה עורכי דין, שנתנו אז את ידם לעסקה הנגועה בפלילים:
רם כספי, יהושע רוזנצוויג ו
צבי אגמון - שייצגו את צדיק בינו ואת קבוצת ליברמן; ודן אבי יצחק - שייצג את בגשיק-גונשיורובסקי.
החשיפה ב-2006, ושתיקת התקשורת
הפרשה נחשפה ב-1996 על-ידי הח"מ. צדיק בינו היה "עוף מוגן" בתקשורת - כאז גם עתה - ובמיוחד בעיתונים
ידיעות אחרונות ו
מעריב. רק לאחר פעילות מאומצת נאלצה המשטרה לפתוח בחקירה, ובסופה המליצה להגיש כתב אישום נגד חלק ניכר מהמעורבים, ובראשם צדיק בינו וארבעת עורכי הדין הנ"ל.
למרות המלצת המשטרה, הפרקליטות (ובראשה פרקליטת המדינה דאז
עדנה ארבל) נקטה סחבת מכוונת ונמנעה מביצוע חובתה. העובדה שמדובר באדם בעל עוצמה כלכלית גדולה, ושמדובר במקביל בעורכי דין בכירים בעלי מעמד מיוחד, הרתיעה את מקבלי ההחלטות. מאוחר יותר נפטר עו"ד אליהו מירון, שייצג את חברת ארט-בי. כמה שנים לאחר מכן - ובתואנה שלא ניתן להגיש כתב אישום עקב פטירתו של מירון, שנחשב כעד המרכזי בפרשה, הוחלט לגנוז את תיק החקירה. בנו, עו"ד
יצחק מירון, המשיך את פועלו של אביו, ועד עתה הוא מנהל את ההליכים נגד צדיק בינו ויתר המעורבים. בעקבות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון ניתן עתה פסק הדין, המאשר כאמור את פסק הבורר לויט.
צדיק בינו צבר עוצמה, למרות מעשיו הפליליים
בשל אוזלת-ידן של הרשויות, איש מהמעורבים שביצעו עבירות פליליות חמורות לא הועמד לדין. התרמית וההונאה הגדולה הוכשרו כביכול. יותר מכך: צדיק בינו הצליח מאז להגדיל את עסקיו ולרכוש גם את בנק אוצר החייל (באמצעות הבנק הבינלאומי). גם כשהתמודד במכרז על רכישת בתי הזיקוק באשדוד, לא נעתרו גורמי האכיפה והפיקוח למנוע ממנו מלרכוש את השליטה, על-אף שתנאי המשרד חייבו היעדר עבר פלילי.
גם דרכו של עו"ד צבי אגמון לא נחסמה כדבעי. הוא העז להתמודד על תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ורק לאחר התרעות חוזרות ונשנות מצד הח"מ הוא "יורט" מהמועמדות. עו"ד
יהודה וינשטיין שנבחר לתפקיד היועמ"ש, הוא ייאלץ עתה לבחון כיצד לנהוג והאם לפעול לשלילת אמצעי השליטה בבנק מידיו של צדיק בינו. ההחלטה המקדמית בנושא נתונה בידיו של המפקח על הבנקים בבנק ישראל, ובידי נגיד בנק ישראל.
צדיק בינו צחק במשך שנים, ולא בכדי. בדרך-לא-דרך הוא הצליח להשיג את שתיקת התקשורת. מעשיו הפליליים הוצנעו. מעמדו כאחד המפרסמים הגדולים בתקשורת - בזכות תקציבי הפרסום של חברות הענק שבשליטתו (הבנק הבינלאומי, קבוצת פז ובתי הזיקוק באשדוד) - הבטיח שקט מצד המו"לים הגדולים. עתה, נוכח פסק הדין, עלולים לקום מרבצם גם מי שגוננו עליו.
פסק הדין שניתן על-ידי בית המשפט העליון מחייב עתה את הרשויות לפעול. לא רק כדי שרשעים לא יעלוזו עוד, אלא גם כדי להבטיח שהבנק החמישי בגודלו במדינה לא יישלט בידי אדם שביצע עבירות פליליות חמורות. 
