היום לפני 69 שנה, ב-20 בינואר 1942, התקיימה בברלין התייעצות בה גובשה סופית תוכנית "הפתרון הסופי" - התוכנית להשמדת יהודי אירופה, שתוצאתה היא השואה.
בישיבה זאת תיאם ראש ה-ר.ס.ה.א. את תוכנית השמדתם הפיסית של יהודי אירופה. ההתייעצות התקיימה בווילה ברחוב Am Grossen Wannsee ומכאן גם כינויה "ועידת ואנזה" וה"פרוטוקול של ואנזה".
השמדת יהודים על-ידי הנאצים החלה עוד קודם לוועידת ואנזה. עם פלישת גרמניה לברית המועצות התבצע רצח המוני של יהודים על-ידי היחידות המיוחדות של המשרד הראשי לביטחון הרייך (RSHA) שבראשו עמד ריינהרד היידריך.
ב-31 ביולי 1941 הגיש היידריך להרמן גרינג, מראשי משטרו של היטלר ומפקד הלופטוופה, מסמך הממנה את היידריך לאחראי על ביצוע "הפתרון הסופי" לבעיית כל יהודי אירופה.
עותק מהמסמך נשלח יחד עם ההזמנות לוועידת ואנזה, ולאחר מכן הופצו עותקים לכל הרמות הפיקודיות של ה-אס.אס.
ב-29 בנובמבר 1941 שלח היידריך הזמנה לוועידה בנושא "הפתרון הסופי" לקבוצה של אישים מה-אס.אס, המפלגה הנאצית והמשרדים השונים הקשורים בנושא. היידריך היה מעוניין באווירה שתקל עליו לקבל החלטות ולפיכך בחר בבית ההארחה שבווילה ואנזה. האורחים הוזמנו קודם לארוחת בוקר בשעה 9 כשהדיונים עצמם יחלו בשעה 12.
בישיבה סיכמו סופית את הצורך בהשמדת העם היהודי ואת דרכי ההמתה ההמונית. נועדו למוות למעלה מ-11 מיליוני יהודים; ולא בארצות הכבושות והגרורות בלבד. הובאו בחשבון גם יהודי שווייץ, פורטוגל, שבדיה וספרד. גם בני נישואי-תערובת דרגה א' (שאחד ההורים הוא יהודי) נידונו להשמדה.
ההיסטוריון ולוחם החירות היהודי, יוסף וולף, ששרד את אושוויץ ופרסם בגרמניה את התיעוד המקיף הראשון על המשטר הנאצי, הציע להקים מרכז לתיעוד בווילה. הסנאט בברלין לא היה מוכן לוותר על הבניין. וולף התאבד בשנת 1974, אבל רעיונותיו נקלטו ובשנות ה-80' קיבל גרהרד שוננברנר מינוי מסנאט ברלין להכין את אתר ההנצחה והתערוכה הקבועה.
"אתר ההנצחה והחינוך בבית ועידת ואנזה" נפתח ב-1992 ביום השנה ה-50 לוועידה על "הפתרון הסופי לבעיה היהודית".
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
