ח"כ
זאב בילסקי מציע לקבוע בחוק, כי קורבנות עבירה יוכלו להתנגד לעסקות טיעון מקלות ובית המשפט יהיה חייב להתייחס לעמדתם. בילסקי הגיש היום (ד', 9.3.11) הצעת חוק ברוח זו, בעקבות הסערה שעוררה עסקת הטיעון המגוחכת עם הנהג שהותיר את הילדה שחר גרינשפן משותקת, ונדון ל-1,000 שקל קנס.
כיום מחויבת המדינה להודיע לקורבנות או למשפחותיהם על עסקות טיעון, אך בלא לתת להם זכות להשמיע את דבריהם בפני בית המשפט. כפי שפורסם ב-News1, המדינה הסתירה מבית המשפט את התנגדות משפחתה של איריס מנצור לעסקת הטיעון עם האחראים למותה בקפה רולדין ברעננה.
על-פי הצעתו של בילסקי, יקבע החוק: "התנגד נפגע העבירה להסדר טיעון, תובא המחלוקת בין הנפגע לתביעה להכרעת בית המשפט שיכריע בדבר לאחר שקיבל הנפגע הזדמנות להציג את טיעוניו; בית המשפט ינמק את החלטתו".
בדברי ההסבר להצעה, אומר בילסקי: "השיטה המשפטית כיום נוטה להשתמש בהסדרי טיעון משיקולים שונים כגון אורך המשפט, חיסכון במשאבים (כגון זמן, כוח-אדם וכסף) ואף סיכון של הפסד במשפט. שיקולים אלו אמורים להיות משניים, והשימוש בהם גורע משיקולים לא פחות חשובים הנוגעים לנפגע ולמידה בה הוא נפגע.
"לפיכך צריך לאפשר בחוק לנפגע להשפיע על ההחלטה האם להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט או לא. הסדרי טיעון פועלים לא פעם לטובת הנאשמים, ועלולים לעשות עוול לנפגעים, או לבני משפחתם במקרה של פגיעה גופנית חמורה או מוות של הנפגע. סעיפי אישום חמורים מוחלפים בסעיפים מקלים ועונשים האמורים להיות כבדים הופכים קלים".
כפי שפורסם ב-News1, בתי המשפט למעשה אנוסים כיום לאשר כמעט כל עסקת טיעון, לאור פסיקת בית המשפט העליון הרואה בעסקות אלו התחייבות שלטונית שיש לכבדה. כך נוצר מצב, בו התביעה וההגנה הופכות להיות גם השופטים והאחרונים מהווים חותמת גומי בלבד, למעט במקרים נדירים ביותר.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
