|   15:07:40
דלג
  טל רבינוביץ  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
היתרונות של יישור שיניים שקוף
קבוצת ירדן
איך אפשר לחסוך אלפי שקלים בשנה על-ידי השוואת מחירים?

הבסיס המוסרי של עסקות טיעון

במקרה שבו ישנם סעיפים אשר ירשיעו את הפושע "על בטוח", ובנוסף להם סעיפים אחרים אשר לגביהם יש לפושע ספק אם יוכחו אם לאו – הייתי מצפה מהתביעה שתתאמץ על-מנת להוכיחם
27/12/2005  |   טל רבינוביץ   |   מאמרים   |   עסקות טיעון   |   תגובות


מבוא

מאמר זה נכתב בעקבות מאמר התגובה של עו"ד שמחה ניר למאמרי הקודם: "איזהו פסק הדין הראוי?...". אבהיר תחילה לקוראים שאין לי כוונה לשחק פינג פונג עם הכותב הנכבד, אלא להרחיב את היריעה ולתת הסברים נוספים לדברים שנאמרו במאמרי הקודם שעסק בנושא "עסקות הטיעון" – (בהקשר לפסק-הדין של השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן).

הכוונה היא לעסקות טיעון בנושאים הפליליים בדרגת עוון או פשע הרומסות את המוסר והערכים, תחת שיקולים "כלכליים" ואחרים.
טענתי היא, כי שיקולים אלו אינם יכולים לגבור על השיקול המוסרי, והם יכולים להיות לגיטימיים רק כתוספת לשיקול המוסרי ולא תוך ביטולו ורמיסתו.

הנחת העבודה

ראשית יש להבין, כי פושע שיודע שלא ניתן להוכיח את פשעו – לא צריך את עסקת הטיעון.
באיזה מצב יסכים הפושע לעסקה?
כאשר הוא חושש שמא אפשר יהיה להוכיח את פשעו.
לכן, במקרה שבו ישנם סעיפים אשר ירשיעו את הפושע "על בטוח", ובנוסף להם סעיפים אחרים אשר לגביהם יש לפושע ספק אם יוכחו אם לאו – הייתי מצפה מהתביעה שתתאמץ על-מנת להוכיחם, שתשקיע, תעמול ותעשה את עבודתה נאמנה, תחת שתרוץ בחיפזון לעסקת טיעון.

טענת היתרון הכלכלי

טענת עו"ד ניר, כי הזמן הרב העובר עד להשגת ההוכחות (וזמן הוא כסף), או טענת הזמן הרב של ניהול המשפט (וגם כאן השיקול הוא כלכלי), כטענות ה"בעד" של עסקות הטיעון, הן טענות בעייתיות מאוד, שכן בסופו של יום הן מעודדות פושעים ותורמות להתפשטות הפשיעה, ולכן גם אינן משתלמות:
1. שחרור הפושעים מעונש - מגביר פשיעה ומגביר את עבודתו של בית המשפט.
2. שחרור הפושעים מעונש - פוגע באמון הציבור.
3. שחרור הפושעים מעונש – גורם לעידוד הפשיעה ומטיל נטל כספי על החברה בכך שהוא מרושש אנשים, מבטל את עיסוקם, מצריך שמירה, הפעלת מערכות שיקום וסעד, ועוד.
4. השפעתם המצטברת של שלשות סהעיפים האלה "תורמת" לשגשוג הפשע, לבזבוז כספי הציבור ולפגיעה באושיות קיומנו כחברה מתוקנת.

טענת התסריט הבלתי סביר

עו"ד ניר כותב: "גם כאשר מדובר באלימות במשפחה, השיקולים בעד-ונגד עסקות-טיעון הם אותם השיקולים. תארו לעצמכם שהתביעה עושה שרירים, עסקת-טיעון לא נסגרת... ובין לבין האישה המוכה בינתיים מתה מפצעיה, הודאתו של הבעל המכה במשטרה נפסלת משום שהושגה באמצעים לא כשרים – והמכה מזוכה..."

התסריט שהציג הכותב הנכבד הוא תסריט קיצוני של צרוף נסיבות אשר סיכויי הסתברותם שואפים לאפס. באותו המטבע אשיב בתסריט נגדי שבו הפושע מקבל שבץ ומת, או נהרג בתאונת דרכים (יותר אנשים נהרגים בתאונות דרכים מאשר מאלימות הבעל), ובכך מתייתר המשפט.

המקרה המצוטט למעלה אינו המקרה הרגיל והשכיח, שבו הנפשות פועלות, מתפקדות ומתקיימות זו מול זו, ובוודאי שזו איננה הדוגמא שהתייחסתי אליה במאמרי הקודם שעסק כאמור בפסק דין ספציפי.

טענת "טובת הנאנסת"

טענה נוספת של הכותב בהתייחסו למשפטי אונס מדברת על: "הצורך לחסוך מהנפגעת את "האונס השני", דהיינו את הטראומה של העדות נגד הנאשם, לפעמים תחת האש הצולבת של הסנגוריה, אשר "מחזירה" את קרבן העבירה שוב אל האירוע עצמו".

ובכן, לגבי משפטי אונס, טענה זו בטלה במקרים שבהם אין צורך בעדות הנאנסת, ומשתמשים בעדויות אחרות כגון עדות רופאים מחדר מיון, שוטרים, פסיכיאטר, פסיכולוג, קרובי משפחה, מורים, חברים... לא תמיד יש צורך בהעלאת הנאנסת לעדות.

ובאשר לביטול יכולתה לעמוד אל מול הפושע - חשוב לאזן, לדייק ולהתייחס לכל התמונה: פעמים רבות דווקא העמידה מול הפושע פנים אל פנים, בתוך אולם מוגן ובטוח ולאחר הכנה פסיכולוגית מתאימה – היא שתיטיב עם הנאנסת מבחינה נפשית.

נאנסות רבות מעדיפות לדעת שהאיש שאנס אותן ייכנס לכלא, ולא ימשיך להסתובב ולאנוס אחרות. עצם הכנסתו של האנס לכלא פותרת מהנאנסת את האיום הגלום בשחרורו ממאסר, ומיכולתו לשוב ולפגוע בה שוב, מתוך נקמה או מתוך סיבות אחרות. בנוסף, גם במקרים הקיצוניים שבהם הנאנסת מתקשה לעמוד מול הפושע ולהעיד נגדו – ראוי שתסבול ותעמוד בכך על-מנת שהפושע יבוא על עונשו.

טענת היוצאים מן הכלל

טענה נוספת שאני חולקת עליה, היא טענת ה"יוצא מן הכלל להסכמים כאלה", שבאה להטיל דווקא על בית המשפט את הפיקוח וההשגחה על כך שהצדדים לא יעשו לעצמם חיים קלים על חשבון מי שאינם יכולים להגן על האינטרסים שלהם כגון קטינים, חסויים ושאר פסולי דין.

נכון, צודק הכותב בציינו שישנם אלה שלא יודעים כיצד להגן על האינטרסים שלהם, אבל הוא שוכח שגם אלה שאינם נמנים עם קטגוריה זו, נופלים לא אחת קורבן לעסקות טיעון שנרקמות מאחורי גבם, בלא ידיעתם וללא התייעצות עמם.

טענת החוזה

על טענת החוזה שיש לכבדו אני חולקת לחלוטין:
טועה הכותב להניח שעסקת הטיעון היא ככל עסקה רגילה שיש בה "הצעה" ו"קיבול" (לרוב לאחר מו"מ), ולכן היא מחייבת את כל הצדדים.

ראשית, עסקות הטיעון אינן תוצר חוזי של הצדדים לדיון אלא של "באי כוחם"! לעיתים קרובות "באי כוחם" הם עורכי-דין בעלי אינטרסים שונים משל הצדדים אותם הם מייצגים.

לא אחת יגבר הרצון לסיים תיק מוקדם ומהר, ולקבל שכר טירחה מקסימאלי תמורת השקעה מינימאלית – דבר המהווה שיקול זר לחלוטין לשיקול הצד המיוצג, שנותן לפעמים אמון עיוור בבא כוחו.

אמנם במקרה הפלילי, באי כוחם של הצדדים הם לרוב שכירים, אולם גם להם אינטרסים של השקעה מינימאלית ותשואה מקסימאלית בשווה כסף כגון שעות עבודה, מציאת חן בעיני הצד הנגדי, בעיני בית המשפט ובמקרים קיצוניים – אף מעבר לכך...

הצגת עסקת הטיעון כהסכם בין הצדדים שיש לכבדו, היא טעות שכן בהסכם/חוזה – אנו נשענים על דיני החוזים ששייכים לתחום האזרחי או הציבורי. תחום זה מושתת על אינטרסים כלכליים ומסחריים. האם ערכים מוסריים ונפשות בני אדם הם נושא למסחר?!

האינטרס הציבורי-כלכלי בעסקות הטיעון

עסקות טיעון הם אכן עניין לציבור כולו ולא רק עניינם של הפושע וקורבנו. נכון, לציבור אין אינטרס שמשפט על אלימות במשפחה יימשך שנים, לציבור אין אינטרס שבתי המשפט לא יוכלו לתת מענה לתיקים אחרים, אך יש לציבור עניין בכך שהפשיעה תמוגר.

עסקות טיעון יכולות להיות עניין לציבור לא רק מהיבטן הכלכלי, אלא גם ובעיקר בהיבטן הערכי והמוסרי. הציבור רוצה שהעבריין ייענש כדין, וזהו האינטרס הראשון במעלה. אחריו יבואו אינטרסים ציבוריים אחרים: כלכליים, סוציאליים, שיקומיים, פסיכולוגיים וכדומה.

המלצות

לסיום, אני רוצה להצטרף לדעתו של עו"ד שמחה ניר, שאין להתיר לפרקליטות ולמשטרה את קלות-האצבע על הדק עיסקות הטיעון, ובנוסף לדרוש מינוי של יותר שופטים, יותר תובעים ויותר חוקרי משטרה, אך ברצוני להוסיף רעיון שכבר הבעתי בעבר והוא: תנו לקורבן, לצד הנפגע מעמד של צד לדיון, מעמד של ממש, אפשרות לטעון, ולהשפיע על ההליך השיפוטי בזכות ולא בחסד.

טל רבינוביץ כתבה את הספר: "עורך הדין לשירותך" - ספר עיון והדרכה ללקוח, לאזרח הקטן הזקוק לשירותים משפטיים ולטיפול הוגן ומסור של עורך הדין לו הוא משלם במיטב כספו...
לכותבת אתר אישי: TAL-TALES.IARAEL.NET
תאריך:  27/12/2005   |   עודכן:  03/01/2006
טל רבינוביץ
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
סיפרו לנו פעם אגדה, שאנו "עולים" לארץ ריקה, וישוב הארץ לא יתקל בבעיות כלשהן. אלא שבארץ הזו, היו בשנת 1917, ממערב לירדן 450 אלף ערבים (על-פי מחקרי החלוצים במסגרת צבאית, בשנת 1970 ברשומות הסטטיסטיות הבריטיות של ממשלת המנדט, מחקר שצוטט מאז בהרחבה על-ידי אישים ציוניים).
27/12/2005  |  מיכאל שרון  |   מאמרים
מעשה בפרויקט יוקרתי של בתים צמודי קרקע, שנבנו בשנת 1991 ע"י חב' קבלנית ידועה ועתירת נכסים. לימים הסתיימה בניית הבתים וכנגד החברה הקבלנית, הוצא צו פירוק והכונס הרשמי מונה כמפרקה, וכן מונה לה כונס נכסים לצורך מימוש שיעבודים מטעם הבנק בהיותו נושה מובטח.
26/12/2005  |  עו"ד ארנון סביון  |   מאמרים
שתי דֵעוֹת קוטביות מתנגשות זו בזו בחברה הישראלית. כל אחת מציגה את הדרך היחידה והאולטימטיבית לפתרון הסכסוך בין היהודים לערבים במלחמתם על כברת ארץ זו, ואין בילתהּ. יתכן אפילו ששתיהן צודקות לאדם הנייטרלי המביט מן הצד, אך לא יתכן קיום האחת ללא ביטול השנייה. זהו פרדוקס בלתי-אפשרי המלווה את החברה הישראלית מאז הקמתה ואין רואים באופק את התרתו.
26/12/2005  |  דוד אלהרר  |   מאמרים

25/12/2005  |  גד יעקובי  |   מאמרים
קשה להכביר מילים על חשיבות המאבק בעבירות הביטוי וההסתה. הסתה לאלימות, הגשימה עצמה במקרים רבים והפכה לאלימות ממשית. הדוגמאות כידוע בעניין זה רבות. חשיבות הביטוי החופשי, הזכות להתבטא כנגד רעיונות, החלטות ופעולות - בפרט פעולותיו של השלטון - הינן נשמת אפו של המשטר הדמוקרטי. חופש הביטוי הינו גם החופש למחות, או הזכות להביע את הכאב הפרטי וסערת הרוחות הכללית, באופן בוטה, פרובוקטיבי ולעיתים על גבולו של החוק.
25/12/2005  |  ערן שנדר  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
חברי ועדת אגרנט לא הבינו את מערכת ה-8 באוקטובר במלחמת יום הכיפורים למרות שהקדישו לה הרבה מקום בדוח שלהם; "מדע הצללים" במקום מדע פתוח וביקורתי בישראל בתחום הביטחוני; השמצת האלוף בדי...
איתמר לוין
איתמר לוין
מה אומרים סטודנטים יהודים ומה מציג המוזאון היהודי    סמוטריץ', נתניהו והחרדים בעקבות הודעת מודי'ס    בן-גביר לא השתנה ולא ישתנה    7 באוקטובר בזעיר אנפין
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
אפשר היה לצפות שמכונת ההסברה שלנו תיכנס לפעולה נמרצת ולו כדי להנמיך את צונאמי השנאה, אבל על המחדל הבלתי-נסלח של ה-7 באוקטובר, נוסף מחדל ההסברה, הרעה החולה שתמיד הייתה בעוכרנו
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il