שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
יהודית שיצר, חייבה (8.3.11) את חברת הוט (HOT) לשלם לאורן קאשי 3,000 שקל, בשל עיכוב בניתוקו משירותיה. בכך קיבלה שיצר את ערעורו של קאשי על החלטת בית משפט השלום, שפיצה אותו ב-700 שקל בלבד.
תביעתו של קאשי עמדה על 27,000 שקל והוגשה לפי חוק הגנת הצרכן, המאפשר מתן פיצוי של 10,000 שקל בלא הוכחת נזק, ופיצוי של 50,000 שקל בנסיבות מחמירות או בשל הפרה מתמשכת
קאשי טען, כי ביקש להתנתק מהוט בסוף מרס או בתחילת אפריל 2009, אך למרות זאת חויב גם בגין חודש אפריל, ואת ההחזר קיבל רק כשלושה חודשים מאוחר יותר. הוא ציין, כי על-פי תקנות מועצת הכבלים והלווין, יש לבצע ניתוק בתוך יומיים ובתוך אותו פרק זמן להפסיק את החיוב הכספי.
בערעורו טען קאשי, כי הפיצוי שנפסק לו בבית המשפט לתביעות קטנות, נמוך מהמקובל ומנוגד לרוח החוק. שיצר קיבלה טענה זו וקבעה:
"בהינתן התנהלות המשיבה כמפרה סדרתית, הגשמת תכלית חוק הגנת הצרכן כפי שהוסברה בהצעת החוק שצוטטה לעיל, מצריכה פיצוי אפקטיבי יותר. אומנם אין להפוך כל תיק לקרדום לחפור בו, אך בהעדר אלמנט ההרתעה ביחס לעוסק, שלוקח בחשבון כי בחלק נכבד ומשמעותי של ההפרות שהוא מבצע, הצרכן לא יממש את זכויותיו ולא ישקיע את משאבי הזמן והטירחה הכרוכים בטיפול בתביעה, לא תהיה אפקטיביות לחוק. משכך, באותם מקרים שהצרכן לוקח על עצמו את המשימה הלא קלה לפעול נגד העוסק ואף לתבוע אותו, מן הראוי שיזכה לסעד שיש בו כדי להרתיע את העוסק מפני הפרות עתידיות.
"הפיצוי שהטיל בית המשפט קמא, אין בו כדי לשמש אלמנט מרתיע כלפי המשיבה. בחישוב כלכלי קר פיצוי בסכום שנפסק, עדיין מותיר את המשיבה ברף כדאיות משמעותית להמשך התנהגות מפרה כלפי לקוחותיה".
בנוסף לפיצוי בסך 3,000 שקל, חויבה הוט לשלם לקאשי גם 238 שקל כהוצאות בגין תמלולי שיחות שביצע ועוד 2,000 שקל כהוצאות ההליך.