המוסד בונה בעשרות מיליוני ש' ומפר כללי מינהל תקין

לראשונה מפרסם (יום ג', 29.3.11) מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, ממצאי ביקורת שערך במוסד, אם כי כמובן לא בתחומים מסווגים. הביקורת שממצאיה מתפרסמים התמקדה בתחום הבינוי, אשר ליחידת הלוגיסטיקה חלק חשוב בהוצאתו מן הכוח אל הפועל ובביצוע פיקוח ובקרה על התנהלותו. נושא זה נבחר לביקורת, נוכח העלויות הגבוהות הכרוכות בו. הבנייה במתחם המוסד בשנים האחרונות נמצאת בתנופה ומסתכמת במאות מיליוני שקלים.

בתחום הבינוי נמצאו ליקויים רבים, מהם חמורים ביותר, כולל העדר תכנון סדור לפרויקטים בתחום הבנייה, אי-קיום חובת מכרז, גידול משמעותי בעלויות ופערים של עשרות אחוזים בין אומדנים להצעות במכרזים, אשר מעידים על התנהלות לא ראויה ביישום פרויקטי הבינוי.

מאוסף הליקויים בדוח משתקפת פגיעה משמעותית ומדאיגה בסדרי המינהל התקין, כולל חוסר יעילות ובזבוז כספים. על ראש המוסד, קובע המבקר, לפעול בהקדם לבדיקת הסיבות לליקויים, לתיקונם ולהפקת הלקחים במישור המערכתי ובמישור האישי כאחד. ראוי, אומר המבקר, כי היועץ המשפטי לממשלה והחשב הכללי במשרד האוצר, כל אחד בתחומו, יעקבו אחר תהליך הבדיקה הפנימית לתיקון הליקויים בידי המוסד.

בהקשר זה מעיר משרד מבקר המדינה, כי תוכנית אב לבינוי שגובשה בשנת 2006 ואומצה, לא יושמה. גם תוכניות לבנייה שאושרו לביצוע לא בוצעו. שינויים תכופים בתוכניות הבנייה ללא היצמדות לתוכנית-אב לבנייה הובילו לגידול ניכר בעלויות מעל המתוכנן; חלק מהליך ההתקשרויות והמכרזים היה בלתי תקין ובוצע שלא בהתאם למקובל במערכות ממשלתיות דומות.

בחלק מהמקרים הוגדלה תכולת החוזים ללא עיגון מתאים. בפרויקטים מסוימים לא יועד תקציב מראש והפרוגראמה גובשה תוך כדי תהליך התכנון וחלו בתכנון הפרויקט שינויים מפליגים בפרקי זמן קצרים, דבר שהוביל לייקור של ממש בעלויות התכנון והביצוע. בנוסף נמצא בביקורת, כי התכנון הלקוי בקביעת הייעוד והשימוש במבנים גרמו להוצאה נוספת של מיליוני שקלים. כל אלה מצביעים, כאמור, על סדרי מינהל בלתי תקין עד כדי תרבות ארגונית לקויה, ויש חשש, כי הם עשויים לפתוח פתח לפגיעה בטוהר המידות.

הגדלת חדר האוכל, שיפוץ המטבח, תוספת משרדים

פרטי הביקורת מגלים טפח מהבנייה המואצת במוסד בשנים האחרונות: תוספת של 2,050 מ"ר משרדים (שנבנו ללא מכרז), הקמת משרדים בשטח של 5,600 מ"ר (כאשר מתעורר חשש שנתוני המכרז דלפו לאחד המשתתפים), הגדלת חדר האוכל, שיפוץ המטבח ובניית ארבע קומות משרדים מעליו (גם אלו ללא מכרז). בכלל, אומר המבקר, למוסד אין נהלים לביצוע פרויקטים בהיקף כה גדול כפי שהוא מבצע בשנים האחרונות.

משרד מבקר המדינה מעיר שהמוסד פגע ביכולתו לבצע תכנון רב-שנתי יעיל. הדבר עלול לחשקו, כך ששינויים מהותיים ישיתו על אוצר המדינה הוצאות כבדות ומיותרות. בתוכניות הבנייה שהמוסד מבצע בשנים האחרונות ובדיונים שקדמו להוצאתם לפועל, לא נמצא שהובאה בחשבון בחינת חלופות אפשריות והשפעתן על היקף הבנייה ועלותה.

האמור לעיל, מסכם המבקר, מחדד את הצורך במעורבות ובפיקוח של הדרג המדיני המופקד על המוסד מטעם ממשלת ישראל, קרי: ראש הממשלה ו/או ועדת שרים רלוונטית גם בנושאי פרויקטי בינוי בהיקפים גדולים במוסד. זאת, כדי לוודא את תקינות התהליכים וללוות תהליכי קבלת החלטות על ביצוע פרויקטים עתירי ממון, להם השלכות מרחיקות לכת על קופת המדינה ולעיתים על ההתפתחות האורבאנית (כגון נתיבי תחבורה ואכלוס אזרחי).